image_pdfimage_print

פרק ראשון: פרשנות

הגדרות

  1.   בחוק זה –

"ביב פרטי" – ביב המשמש נכס אחד, על חיבוריו;

"ביב ציבורי" – ביב המשמש כמה נכסים ושהשופכין נזרמים אליו מביבים פרטיים בלבד;

"ביב מאסף" – ביב שהשופכין נזרמים אליו בעיקר מביבים ציבוריים;

"ביוב" – ביב ציבורי או ביב מאסף על כל מיתקניהם וכן מיתקנים לטיהור מי שופכין;

"בעל" או "מחזיק" של נכס – בעלו ומחזיקו לענין ארנונות העיריה או המועצה המקומית;

"מהנדס הרשות המקומית" – מהנדס שנתמנה לכך על ידי המועצה;

"נכס" – בנין או קרקע בתחום הרשות המקומית, למעט רחוב;

"ראש המועצה" – לרבות מי שהוסמך על ידיו בכתב;

"רשות מקומית" – עיריה, מועצה מקומית או איגוד ערים שמתפקידיו התקנת ביוב או החזקתו;

"רשות הבריאות" – מי שנתמנה לכך על ידי שר הבריאות, בהוראה כללית או מיוחדת;

"שופכין" – פסולת המורחקת מנכסים על ידי זרם המים וכן מי התהום או מי הגשמים העשויים להימצא במים אלה.

פרק שני: תפקידה וסמכותה של רשות מקומית

 

התקנת ביוב על ידי הרשות

  1.   רשות מקומית רשאית, ועל פי דרישת שר הפנים חייבת, להתקין ביוב בתחומה או בחלק ממנו.

סמכויות מיוחדות בהתקנת ביוב

  1.   בהתקנת ביוב רשאית הרשות המקומית בתחומה –

(1)   להניח ביבים מתחת לכל רחוב;

(2)   לבצע כל עבודה במבנה או במיתקן שמתחת לרחוב, לרבות הריסתם, הכל במידה הדרושה להסרת מכשולים לביוב;

(3)   להניח צינורות המחברים נכס לביב ציבורי ולהעביר את הביוב דרך כל קרקע או מתחתה, לאחר מתן הודעה על כך לבעלי הנכסים.

נכסים המשמשים מטרה בטחונית

  1.   בנכס המוחזק על ידי צבא-הגנה לישראל או המשמש למטרה בטחונית אחרת, כפי שאושר מטעם שר הבטחון, לא תשתמש רשות מקומית בסמכות לפי סעיף 3 אלא בהסכמתו של מי ששר הבטחון ימנה לכך.

עבודות מחוץ לתחום הרשות המקומית

  1.   הרשות המקומית רשאית, באישור שר הפנים, להשתמש בסמכויות לפי סעיף 3 גם מחוץ לתחומה במידה שהדבר דרוש להרחקת שופכין מתחומה או כדי לנהוג בהם בדרך אחרת; לגבי שימוש בסמכות כאמור בתחום של רשות מקומית אחרת שלא בא עליו הסכמתה של אותה רשות, לא יתן שר הפנים אישור אלא לאחר שועדה, שימנה לכך, חקרה בדבר והגישה לו את מסקנותיה.

פיצויים בעד נזקי התקנת ביוב

  1.   בביצוע עבודות ביוב לפי חוק זה תימנע הרשות המקומית ככל האפשר מגרימת נזק ותשלם פיצויים בעד כל נזק שגרמה בביצוע עבודות אלה.

בוררות

  1.   התובע פיצויים לפי סעיף 6 והרשות המקומית רשאים להסכים על מסירת ההכרעה בתביעה לבוררות שעליה תחול פקודת הבוררות.

ביבים – קנין הרשות המקומית

  1.   ביוב שהונח על ידי הרשות המקומית בתוך תחומה, הן לפני תחילתו של חוק זה והן לאחר מכן, הוא קנינה של הרשות המקומית.

רכישת ביבים על ידי הרשות המקומית

  1.   רשות מקומית רשאית לרכוש בתחומה, בכל דרך שהיא, ביוב או כל זכות בביוב שבתחומה, אם מהנדס הרשות המקומית אישר שהביוב הוא במצב תקין וכי ההוצאות לקנייתו לא יעלו על ההוצאות הדרושות להתקנת ביוב חדש;

באומדן הוצאות אלה יביאו בחשבון את ההפרש שבין התקופה המשוערת שבה ניתן להשתמש עוד בביוב הקיים לבין התקופה המשוערת של השימוש בביוב חדש.

החזקת ביוב

  1.   רשות מקומית תחזיק את ביובה במצב תקין, להנחת דעתה של רשות הבריאות.

שינויים בביוב

  1.   התקנת ביוב וכל שינוי בו, וכן סתימתו או הריסתו, ייעשו באופן שלא יהא בהם משום מפגע ציבורי או משום סכנה לבריאות הציבור ובהתאם לדרישות רשות הבריאות.

הסכם בדבר חיבור נכס שמחוץ לתחום

  1.   רשות מקומית רשאית להרשות לבעל נכס שמחוץ לתחומה או למחזיקו לחבר ביב פרטי שבנכסו עם הביב של הרשות המקומית בתנאים שיוסכם עליהם עמה ואם היה הנכס בתחום רשות מקומית אחרת – גם עם אותה רשות מקומית.

אישור של הוועדה המחוזית ושל שר הבריאות, שר החקלאות ושר התשתיות הלאומיות (תיקון התשס"ו)

  1.    (א)   תכנית להתקנת ביוב טעונה אישורים של הועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר ושל שר הבריאות או של מי שימנה לכך.

(ב)   תכנית להתקנת מיתקני טיהור וסילוק שופכין מן הביוב אל מחוץ לתחום הרשות המקומית – טעונה גם אישורם של שר החקלאות ושר התשתיות הלאומיות, או מי שימנו לכך.

עבודות ביוב באתר היסטורי או במקומות קדושים

  1.    באתר היסטורי כמשמעותו בפקודת העתיקות לא יותקן ביוב אלא בהסכמתו של שר החינוך והתרבות או של מי שימנה לכך; במקום קדוש כמשמעותו בדבר המלך במועצה על א"י (המקומות הקדושים), 1924, לא יותקן ביוב אלא בהסכמתו של שר הדתות או של מי שימנה לכך.2

מכירת מי הביוב

  1.   רשות מקומית רשאית, בכפוף להוראות חוק המים, התשי"ט-1959, וההוראות על פיו, למכור את מי הביוב שלה בתנאים הנראים לה, ובלבד שיובטח, להנחת דעתה של רשות הבריאות, כי מי הביוב לא יהיו למפגע ציבורי. (תיקון התשס"ט)

פרק שני1: קביעת כללים לחישוב עלות ותעריפים בעד שירותי ביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד

 

כללים לחישוב עלות ותעריפים בעד שירותי ביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד (תיקון התשס"ט)

15א.    (א)   בפרק זה –3

"מועצת רשות המים והביוב" – מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי סעיף 124טו לחוק המים, התשי"ט1959-;

"רשות מקומית בלא תאגיד" – רשות מקומית שאינה חייבת בהפעלת שירותי המים והביוב שבתחומה באמצעות חברה, לפי הוראות חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, למעט איגוד ערים למים או לביוב כהגדרתו בסעיף 17ה(א) לחוק איגודי ערים, התשט"ו-1955.

(ב)   על אף האמור בכל דין, מועצת רשות המים והביוב תקבע, בכללים, את התעריפים לתשלומים שתגבה רשות מקומית בלא תאגיד בעד שירותים שהיא נותנת לפי חוק זה בתחום הביוב; הוראות סעיפים 101 עד 103 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, יחולו לעניין קביעת כללים כאמור, בשינויים המחויבים.

פרק שלישי: היטל ביוב ואגרת ביוב

 

הודעה על התקנת ביוב (תיקון התשל"ב)

  1.   החליטה רשות מקומית להתקין ביוב או לקנותו, תמסור לבעלי כל נכס שהביוב ישמש אותו, הודעה על כל שלב העומד להתקנה או הקניה, היינו – ביב ציבורי, ביב מאסף, מכון טיהור שאינו מיועד לייצור מי-שתיה ומיתקנים אחרים; וטענה, כי הודעה כאמור לא נמסרה למי שחייב בתשלום בעקבות ההודעה לא תישמע אלא מאותו חייב עצמו.4

היטל ביוב ייקבע בחוק עזר

  1.   בעלי כל נכס שנמסרה להם הודעה כדין על התקנתו או קנייתו של ביוב שישמש אותו נכס, חייבים בהיטל התקנת הביוב (להלן – ההיטל), בשיעור שייקבע בחוק-עזר לכל שלב כאמור בסעיף 16; ההיטל מוטל לשם כיסוי הוצאות של התקנת הביוב או של קנייתו.3

קנה המידה לחישוב שיעור ההיטל

  1.   ואלה הם הכללים שלפיהם ייקבעו שיעורי ההיטל בחוק העזר:5

(1)   השיעורים ייקבעו לפי כל מטר מרובע של קרקע וכל מטר מרובע או מטר מעוקב של בניה;

(2)   מטר מרובע ומטר מעוקב של בניה יחושבו לענין זה, לפי הבנוי למעשה, בכל קומותיו של הבנין, ולפי הניתן לבניה בנכס לפי כל תכנית בנין עיר המחייבת באותו מקום או לפי רשיון בניה לפי פקודת בנין ערים, 1936, הכל לפי השטח והנפח הגדול יותר;

(3)   על אף האמור בפיסקה (2) רשאית רשות מקומית לקבוע בחוק-עזר כי מטר מרובע או מטר מעוקב של בניה יחושבו לפי הבנוי למעשה בכל קומותיו של הבנין, ומשעשתה כן, חייבים בעלי הנכס בהיטל על כל תוספת של מטר מרובע או מטר מעוקב של בניה שתיווסף לנכס אחרי מסירת ההודעה לפי סעיף 16, לפי השיעור המחייב בשעת גמר בניית התוספת.

תוספת מפעל

  1.   בקרקע שנשפך ממנה וממבניה מטר מעוקב של שופכין לשעה לדונם לפחות, או ארבעה מטרים מעוקבים של שופכין ליממה לדונם לפחות, או סוג שופכין המחייב הוצאות יתר בהתקנת הביוב, תיווסף להיטל, כחלק ממנו, תוספת מפעל, שתיקבע על ידי ועדת היטל שתמנה הרשות המקומית (להלן – הועדה) ושלא תעלה על הוצאות היתר הנגרמות בהתקנת הביוב בגלל העומס המכסימלי לשעה או ליממה לדונם או בגלל סוג השופכין כאמור; אולם –5

(1)   בעל נכס שאינו משמש אלא למגורים או למשרד או לשניהם כאחד, פטור מתשלום תוספת מפעל בעד אותו נכס;

(2)   היה נכס משמש בחלקו למגורים או למשרד, אין מביאים בחשבון, לענין החיוב בתשלום של תוספת מפעל, את כמות השופכין הנשפכת מאותו חלק.

הנוהל בוועדה

  1.   הועדה תקבע בעצמה את סדרי עבודתה, במידה שלא נקבעו בחוק עזר של הרשות המקומית או בתקנות.6

שמיעת בעל הנכס

  1.   הועדה תתן לבעל הנכס הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להביא לפניה את טענותיו בדבר ההיטל לפני שתשתמש בסמכויותיה לפי חוק זה.6

קביעת כמות השופכין

  1.    (א)   לענין סעיף 19 מוסמכת הועדה לאמוד את כמות מי השופכין, הקיימת או העתידה, הנשפכים מנכס פלוני.6

(ב)   לא נעשה האומדן ונמסרה דרישת התשלום לבעל הנכס לפי סעיף 28, רואים את הנכס כאילו נשפכים ממנו פחות ממטר מעוקב לדונם לשעה ופחות מארבעה מטרים מעוקבים לדונם ליממה.

כללים לאומדן כמות השופכין

  1.   הועדה תאמוד את כמות השופכין הנשפכים מנכס פלוני ותקבע את טיבם לפי מצבו של הנכס ודרכי השימוש בו בשעת מסירת ההודעה לפי סעיף 16.6

האומדן בבנין שיש עליו רשיון בניה

  1.   אם בשעת מסירת ההודעה לפי סעיף 16 היה בתקפו רשיון בניה בנכס פלוני, רואים את הנכס כאילו הוקם הבנין בהתאם לתנאי הרשיון וכאילו שימש את המטרה המפורשת בו ולפי זה תיאמד הכמות המשוערת של השופכין הנשפכים מהנכס וייקבע סוגם; הוראה זו אינה חלה ברשות מקומית הגובה היטל לפי סעיף 18(3).6

שינויים אחרי הטלת ההיטל

  1.   אם אחרי מסירת ההודעה לפי סעיף 16 שונה השימוש בנכס או חלו בו שינויים אחרים, באופן שחל על הנכס סעיף 19, חייב בעל הנכס לשלם לרשות המקומית את ההוצאות שהוציאה על הביוב עקב השינוי; הוראה זו אינה חלה על שינויים עקב תוספת בניה בלבד ברשות מקומית הגובה היטל לפי סעיף 18(3).6

דירוג ההיטל

  1.   בחוק העזר מותר להדריג את ההיטלים לפי אזורים שונים של תחום הרשות המקומית.7

מניעת תשלומי כפל

  1.   בנכס שכבר שולמו עליו דמי השתתפות בהתקנת ביוב, לא יחוייב עוד בעל הנכס בהיטל לגבי השלב שעליו שולמו, בין שהביוב נרכש על ידי הרשות המקומית ובין שהותקן על ידיה שנית.7

דרישת תשלום

  1.   ראש המועצה ימסור לבעלי הנכסים החייבים בהיטל, דרישת תשלום המפרטת את סכום ההיטל שבעל הנכס חייב בו, את הפרטים ששימשו יסוד לחישוב ההיטל לפי פרק זה, את מועד התשלום, את זכות הערר וכן פרטים נוספים שנקבעו בחוק עזר של הרשות המקומית או בתקנות.7

ועדת ערר

  1.    (א)   שר המשפטים ימנה ועדות ערר לענין חוק זה ויקבע, בהתייעצות עם שר הפנים, לכל אחת מהן את מושבה ואת אזור שיפוטה.7

(ב)   כל ועדת ערר תהא של שלושה, יושב ראש בועדה יהיה שופט, ושני החברים האחרים יתמנו על פי המלצת שר הפנים.

(ג)   לועדת ערר יהיו כל הסמכויות שאפשר להעניקן לוועדות-חקירה לפי סעיף 5 לפקודת ועדות החקירה.

(ד)   ועדת ערר לא תהא קשורה בדיני הראיה אלא תפעל בדרך שתיראה לה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתה.

ערר

  1.   בעל נכס הרואה עצמו נפגע על ידי דרישת תשלום לפי סעיף 28, רשאי, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו הדרישה, לערור עליה לפני ועדת הערר, והועדה רשאית לאשר את דרישת התשלום, בשינויים או בלי שינויים, או לבטלה; יושב ראש הועדה רשאי להאריך את המועד להגשת הערר עד ליום הששים מיום שנמסרה דרישת התשלום הנדונה, אם ראה טעמים סבירים לכך.7

ערעור (תיקונים: התש"ס, התשס"ה)

  1.    (א)   העורר והרשות המקומית רשאים לערער על החלטת ועדת הערר לפני בית משפט לענינים מינהליים; אין לערער על החלטת בית משפט לענינים מינהליים בערעור כאמור אלא ברשות בית המשפט ובנקודה משפטית בלבד.7

(ב)   (בוטל).

עיכוב הביצוע וסדרי דין

  1.    (א)   הגשת ערר או ערעור לפי פרק זה אינה מעכבת את הביצוע של דרישת התשלום, אלא אם החליטו על כך יושב ראש ועדת הערר או בית המשפט, הכל לפי הענין.8

(ב)   שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את דרכי ההגשה של ערר וערעור לפי פרק זה, ואת סדרי הדין בהם, לרבות הוראות בדבר הוצאותיהם.

מועד התשלום

  1.   ההיטל ישולם תוך שלושה חדשים לאחר מסירת דרישת התשלום לבעל הנכס או במועדים מאוחרים יותר שנקבעו בחוק העזר או בדרישת התשלום או עד תום שלושים יום מיום תחילת עבודת ההתקנה שבקשר אתה הוטל ההיטל, הכל לפי המועד המאוחר יותר; תעודת מהנדס הרשות המקומית בדבר מועד תחילת עבודה כאמור תשמש ראיה לדבר.8

דחיית תשלום ההיטל

  1.   שר הפנים, בהתייעצות עם ועדת הפנים של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בדבר דחיית מועד התשלום של ההיטל לסוגים של בעלי נכסים שיפרט בתקנות.8

הוצאה לפועל של חיוב בהיטל

  1.   לא שולם ההיטל במועד שנקבע לפי סעיף 33 או 34, רשאית הרשות המקומית להוציא את החיוב לפועל, על פי תעודה של ראש המועצה, בדרך שמוציאים לפועל פסק דין סופי של בית משפט שלום, זולת אם עוכב הביצוע של דרישת התשלום לפי סעיף 32.8(תיקון התש"ם)
  2.   (בוטל).8

אגרת ביוב (תיקון התשס"ג)

  1.    (א)   רשות מקומית תטיל בחוק-עזר על המחזיקים בנכסים המחוברים לביוב אגרה לכיסוי הוצאות החזקת הביוב שלה (להלן – אגרת ביוב); ואם לא נקבע שיעורו של ההיטל, רשאית היא לכלול בהוצאות ההחזקה גם את ההוצאות להתקנת הביוב.8

(ב)   לא הטילה רשות מקומית בחוק עזר אגרת ביוב כאמור בסעיף קטן (א) או שהאגרה שהטילה כאמור אינה מכסה את הוצאות החזקת הביוב שלה, רשאי שר הפנים להורות לרשות המקומית, להתקין חוק עזר או לתקן את חוק העזר שהתקינה, לפי הענין, בתוך פרק זמן שיקבע.

(ג)   לא פעלה הרשות המקומית בהתאם להוראת השר לפי סעיף קטן (ב) בתוך פרק הזמן שקבע, רשאי השר להטיל, בחוק עזר שיתקין, אגרת ביוב כאמור בסעיף קטן (א) או לתקן את חוק העזר שהתקינה הרשות המקומית, לפי הענין.

איחוד אגרת ביוב ואגרת מים

  1.   ברשות מקומית הגובה על פי חוק עזר אגרה בעד אספקת מים תשולם אגרת הביוב כתוספת לאגרת המים, ודינה לענין פיגור בתשלום כדין אגרת המים.9

קני המידה של אגרת הביוב

  1.    (א)   אגרת ביוב יכולה להיות מודרגת והיא תוטל לפי קנה מידה שתקבע הרשות המקומית בחוק עזר.9

(ב)   בנכסים המשמשים לתעשיה או למלאכה יהיו קני המידה לאגרת הביוב, שייקבעו על ידי הרשות המקומית לפי סעיף קטן (א), טיב השופכין, כמותם, השפעתם על הביוב, ורשאית הרשות המקומית להוסיף לאלה קני מידה סבירים אחרים.

פרק רביעי: ביצוע עבודות לפי דרישה

סמכות לדרוש ביצוע עבודות

  1.    (א)   ראש המועצה רשאי, אם ראה צורך בדבר לשם הרקת שופכין תקינה מנכס פלוני, או כדי למנוע נזק מן הביוב או להבטיח את הפעלתו התקינה, או לשם מניעת מפגע תברואה או הסרתו – לדרוש בכתב מבעל הנכס לבצע, להנחת דעתה של רשות הבריאות, תוך המועד ובתנאים שיקבע בדרישה, עבודות אלה:

(1)   התקנת ביב פרטי לנכסו;

(2)   חיבור ביב פרטי שבנכסו לביב ציבורי או תיקון חיבור שאינו מניח את דעתה של רשות הבריאות;

(3)   שינוי או תיקון של ביב פרטי שבנכסו.

(ב)   הרואה את עצמו נפגע על ידי דרישת ראש המועצה לפי סעיף זה, רשאי תוך המועד שנקבע לו לביצוע העבודה לבקש מבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצא הנכס הנדון את ביטולה של הדרישה או את שינויה, ובבירור הבקשה רשאי בית המשפט להחליט כל החלטה שראש המועצה היה רשאי להחליטה לגבי הנכס הנדון לפי סעיף זה. החלטת בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת בית משפט השלום לפי סעיף זה, תהיה סופית.

סמכות המועצה לבצע

  1.   לא קיים בעל נכס דרישה של ראש המועצה לפי סעיף 40, רשאי ראש המועצה לבצע את העבודות הדרושות ולגבות את הוצאותיה מבעל הנכס ואין הבקשה של בעל הנכס לפי סעיף 40(ב) מעכבת את הביצוע.

ביצוע אינו פוטר מאחריות פלילית

  1.   ביצוע עבודות על ידי ראש המועצה לפי סעיף 41 אינו פוטר את בעל הנכס מאחריות פלילית לפי חוק זה ולפי כל חיקוק אחר.

פרק חמישי: עבירות ועונשין

איסור הזרמת חומרים מזיקים

  1.   המניח ביודעין שחומר מוצק או נוזל יישפך מנכס שבבעלותו, בפיקוחו או בהחזקתו לביוב בדרך העלולה לחסום את הזרם התקין של מי הביוב או לגרום נזק לביוב, דינו – קנס חמש מאות לירות וקנס נוסף של חמישים לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי מסירת התראה מטעם ראש המועצה, וכן חייב הוא לפצות את הרשות המקומית בעד כל נזק שגרם לה על ידי עבירתו.

איסור הזרמת מי גשמים

  1.   המניח ביודעין שמי גשמים יישפכו לביב בלי היתר בכתב מראש המועצה, דינו – קנס שלוש מאות לירות וקנס נוסף של שלושים לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי מסירת התראה מטעם ראש המועצה.

דין בעל נכס שביצע עבודה שלא לפי הדרישה

  1.   בעל נכס שביצע עבודה שלא בהתאם לתנאי הדרישה לפי סעיף 40, דינו כדין אשם בעבירה לפי סעיף 35 לפקודת בנין ערים, 1936, ולבית המשפט או לרשות המקומית יהיו לענין זה כל הסמכויות של בית המשפט או של הועדה המקומית, הכל לפי הענין, לפי הסעיף האמור ולפי הסעיפים 36 עד 36י לאותה פקודה, כאילו ביצע בעל הנכס עבודה שלא בהתאם לתנאי רשיון לפי הפקודה האמורה.

עבירות אחרות

  1.    (1)   בעל נכס שלא קיים דרישה לפי סעיף 40 ואין עוד זכות לבקש את ביטולה או שינויה;

(2)   המפריע לעובד של רשות מקומית או לעובד של רשות הבריאות בהשתמשם בסמכויותיהם לפי סעיף 48,

דינם – קנס חמש מאות לירות או מאסר ששה חדשים.

פרק שישי: הוראות כלליות

רשות לחבר ביב פרטי לביוב

  1.   בעל נכס רשאי לחבר ביב פרטי מנכסו לביב ציבורי, לפי תנאים שהרשות המקומית תקבע.

זכות כניסה

  1.   מי שהוסמך לכך בדרך כלל על ידי הרשות המקומית או על ידי רשות הבריאות רשאי להיכנס בכל זמן סביר לכל נכס כדי לעשות בו כל עבודה הדרושה לביצוע תפקידיהן לפי חוק זה וכדי להבטיח בדרך אחרת את קיום הוראות חוק זה והתקנות לפיו, ובלבד שלא ייכנס למבנה אלא בהסכמת התופס בו, או לאחר שנתן לתופס בו הודעה מוקדמת זמן סביר מראש, או כשדחיפות הענין מחייבת את כניסתו אף ללא מתן הודעה מוקדמת כאמור; אולם בנכס המוחזק על ידי צבא-הגנה לישראל או המשמש בדרך אחרת למטרה בטחונית כפי שאושרה מטעם שר הבטחון, לא ישתמשו בסמכות זו אלא בהסכמתו של מי ששר הבטחון מינה לכך.

דין המדינה

  1.   לענין חוק זה דין המדינה כדין בעל נכס או מחזיק אחר.

שמירת סמכויות וחובות אחרות

  1.   סמכות לפי חוק זה אינה גורעת מסמכות לפי חיקוק אחר, וקיום חובה לפי חוק זה אינו פוטר מקיום חובה לפי חיקוק אחר.

אצילת סמכויות

  1.   שר הפנים רשאי להאציל מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פעל תחיקתי.

אחריות הדדית של בעלים

  1.   מקום שבחוק זה או על פיו מוטלת חובה על בעל נכס, חייבים בקיומה, יחד ולחוד, כל אלה שהם בבחינת "בעל" של אותו נכס לענין חוק זה, וכל סעד שניתן כדין לבעל הנכס בקשר לקיום חובה כאמור ניתן גם להם; קיים אחד מהם את החובה, חייבים האחרים להשתתף בהוצאותיו או לפצותו בדרך אחרת כפי שנקבע בהסכם ביניהם, ובאין הסכם – בשים לב לשיעור ההנאה של כל אחד מהם בנכס.

בתים משותפים

  1.   בדירה בבית משותף כמשמעותה בחוק הבתים המשותפים, התשי"ג-1952 – רואים לענין חוק זה כחלק משטח הדירה גם אותו החלק של הרכוש המשותף הצמוד לאותה דירה.

המצאת מסמכים

  1.   לענין המצאת מסמכים לפי חוק זה – למעט מסמכים שיש להמציאם לענין הליך לפני בית משפט – יחולו הוראות סעיף 132א לפקודת העיריות, 1934, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

ביצוע ותקנות

  1.    (א)   שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע חוק זה, ובין השאר תקנות בדבר –

(1)   החמרים שישתמשו בהם לחלקי חילוף ואביזרים של ביבים;

(2)   חיוב התקנת מיתקנים לטיהור מי שופכין כחלק מביב פרטי;

(3)   הרכב הועדות וכשירות חבריהן.

(ב)   שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר החקלאות ועם שר הבריאות, רשאי להתקין תקנות בדבר קביעת זמנים לשימוש בביוב ובדבר דרכי הגשתן ואישורן של תכניות מיתקני טיהור של רשת ביבים מאספים.

ביטולים ותיקונים

  1.   בפקודת העיריות (ביוב, תיעול ומים), 1936 –

(1)   בכותרת הפקודה וכן בסעיף 1, במקום "פקודת העיריות (ביוב, תיעול ומים)" יבוא "פקודת העיריות (אספקת מים)";

(2)   בסעיף 2 יימחקו ההגדרות של "בור שופכין", "תעלה", "מהנדס" ו"ביב";

(3)   חלק א' – בטל;

(4)   בסעיף 17, במקום "בחלק א' של פקודה זו" יבוא "בחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962";

(5)   בסעיף 28, במקום "על פי הסעיפים 7, 10 או 20" יבוא "על פי סעיף 20".

הוראות מעבר

  1.    (א)   לא ינהגו עוד לפי חוקי עזר על פי פקודת העיריות, 1934, או פקודת המועצות המקומיות, 1941, בדבר ביוב, בקשר לביוב שהוחל בבנייתו אחרי תחילתו של חוק זה.

(ב)   התחילה רשות מקומית כדין בהתקנת ביב מאסף אחרי יום ל' בכסלו התש"ך (31 בדצמבר 1959) ולפני תחילתו של חוק זה, תמסור על כך הודעה לבעלי כל נכס שהביב ישמש אותו ותגבה מהם היטל לפי

ההוראות של הפרק השלישי ולא ינהגו בביב זה לפי הוראות חוקי עזר כאמור בסעיף קטן (א) בדבר גביית דמי השתתפות.

  דוד בן-גוריון חיים משה שפירא
  ראש הממשלה שר הפנים
יצחק בן-צבי    
נשיא המדינה    

 

 

  1.   ס"ח 376, התשכ"ב (19.7.1962), עמ' 96.

תיקונים:   ס"ח 666, התשל"ב (4.8.1972), עמ' 156;

ס"ח 956, התש"ם (17.1.1980), עמ' 47;

ס"ח 1739, התש"ס (11.6.2000), עמ' 192;

ס"ח 1892, התשס"ג (1.6.2003), עמ' 387;

ס"ח 2020, התשס"ה (8.8.2005), עמ' 750;

ס"ח 2057, התשס"ו (15.6.2006), עמ' 353;

ס"ח 2203, התשס"ט (23.7.2009), עמ' 219. הצ"ח – ממשלה 436, התשס"ט, עמ' 348.

  1.   עקב ביטולו של משרד הדתות, הועברה הסמכות לפי סעיף זה לשר התיירות (י"פ 5266, התשס"ד, עמ' 1642).
  2.   ראו הוראות מעבר לענין סעיף 15א (כפי שהוסף בתיקון התשס"ט) בסעיפים 76 ו-77 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (ב"דינים", החל מעמ' 4888ד/76יא).
  3.   ע"פ הוראות תיקון התשס"ט, פרק שלישי לחוק (סעיפים 16-39) בטל. יחד עם זאת נקבעו בתיקון הוראות מעבר מפורטות (ראו סעיף 76 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (ב"דינים", החל מעמ' 4888ד/76יא).
  4.   ע"פ הוראות תיקון התשס"ט, פרק שלישי לחוק (סעיפים 16-39) בטל. יחד עם זאת נקבעו בתיקון הוראות מעבר מפורטות (ראו סעיף 76 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (ב"דינים", החל מעמ' 4888ד/76יא).
  5.   ע"פ הוראות תיקון התשס"ט, פרק שלישי לחוק (סעיפים 16-39) בטל. יחד עם זאת נקבעו בתיקון הוראות מעבר מפורטות (ראו סעיף 76 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (ב"דינים", החל מעמ' 4888ד/76יא).
  6.   ע"פ הוראות תיקון התשס"ט, פרק שלישי לחוק (סעיפים 16-39) בטל. יחד עם זאת נקבעו בתיקון הוראות מעבר מפורטות (ראו סעיף 76 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (ב"דינים", החל מעמ' 4888ד/76יא).
  7.   ע"פ הוראות תיקון התשס"ט, פרק שלישי לחוק (סעיפים 16-39) בטל. יחד עם זאת נקבעו בתיקון הוראות מעבר מפורטות (ראו סעיף 76 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (ב"דינים", החל מעמ' 4888ד/76יא).
  8.   ע"פ הוראות תיקון התשס"ט, פרק שלישי לחוק (סעיפים 16-39) בטל. יחד עם זאת נקבעו בתיקון הוראות מעבר מפורטות (ראו סעיף 76 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (ב"דינים", החל מעמ' 4888ד/76יא).