image_pdfimage_print

פרק א': פרשנות

מטרות החוק והדרכים להשגתן

  1.    (א)   מטרותיו של חוק זה הן –

(1)   להבטיח רמת שירות, איכות ואמינות נאותים, במחירים סבירים וללא הפליה, בתחום שירותי המים והביוב;

(2)   להבטיח ייעוד של ההכנסות ממתן שירותי אספקת מים וביוב לצורך השקעות במערכות המים והביוב, הפעלתן ומתן השירותים;

(3)   לאפשר גיוס הון להשקעות במשק המים והביוב, ושיתוף משקיעים פרטיים בבעלות ובחלוקת הרווחים;

(4)   להביא לניהול עסקי, מקצועי ויעיל של מערכות המים והביוב ברשויות המקומיות;

(5)   לעודד חיסכון במים ובמשאבים אחרים, שמירה על מקורות המים, בריאות הציבור, איכות הסביבה וערכי טבע ונוף ומניעת זיהום הים והנחלים, ככל שהדברים נובעים ממשק המים והביוב;

(6)   לעודד תחרות במתן שירותים הקשורים במשק המים והביוב.

(ב)   לשם השגת מטרות החוק יוסמכו הרשויות המקומיות להקים, לפי חוק זה, חברות לשירות ציבורי, שתפקידן העיקרי יהיה לתת שירותי מים וביוב בתחומיהן; על החברות יוטלו חובות לענין מתן השירותים, באיכות נאותה לכלל התושבים ללא הפליה, יוסמכו לגבות את התשלומים בעד השירותים, והן יהיו נתונות לפיקוח הממונה ולבקרת איכות ועלויות השירותים בידי הרשות, אשר תקבע גם את תעריפי השירותים.

הגדרות (תיקונים: התשס"ד, התשס"ו, התשס"ז)

  1.   בחוק זה –

"בן משפחה", "החזקה" ו"רכישה" – כמשמעותם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968; לענין הגדרות אלו יראו רשויות מקומיות המחזיקות אמצעי שליטה בחברה אחת, כמחזיקות בהם ביחד;

"בעל המקרקעין" – בעל המקרקעין, מי שזכאי להרשם כבעל המקרקעין, ואם המקרקעין מוחכרים בחכירה לדורות כמשמעותה בחוק המקרקעין, החוכר, וכן מי שחייב על פי דין בתשלום תשלומים חד-פעמיים בשל התקנה וחיבור של מערכת מים או מערכת ביוב למקרקעין;

"הממונה" – מי שמונה לפי סעיף 110 להיות ממונה על ענייני החברות לשירותי מים וביוב;

"הרשות" – הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי סעיף 124יא לחוק המים;

"התקופה הראשונה" – שלוש שנים מיום תחילת פעילות החברה;

"חברה" – חברה למתן שירותי מים וביוב שהוקמה לפי סימן א' לפרק ב', והתאגדה בישראל לפי חוק החברות;

"חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט-1999;

"חוק החברות הממשלתיות" – חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975;

"חוק החוזים (חלק כללי)" – חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973;

"חוק המים" – חוק המים, התשי"ט-1959;

"חוק המקרקעין" – חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969;

"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977;

"יום תחילת פעילות החברה" – היום שנקבע, באישור הממונה, בהסכם בין רשות מקומית לבין חברה, להעברת תפעול משק המים והביוב לחברה, ובלבד שבאותו יום קיים בידי החברה רשיון; לא היה קיים באותו יום רשיון בידי החברה – יהיה יום תחילת פעילות החברה יום קבלת הרשיון;

"מועצת הרשות" או "המועצה" – מועצת הרשות, שהוקמה לפי סעיף 124טו לחוק המים;

"מנהל הרשות" – מנהל הרשות שמונה לפי סעיף 124יט לחוק המים;

"מערכת ביוב" – כל מערכות הביוב הציבורי, ובכלל זה ביב מאסף וביוב ראשי על כל מיתקניהם, תחנות שאיבה וקווי סניקה על כל מיתקניהם, מיתקנים לטיהור שפכים, מיתקנים לטיפול בבוצה, וכן מיתקנים לסילוק שפכים מטוהרים;

"מערכת מים" – צנרת ומיתקנים אחרים להפקה, להולכה ולאספקה של מים, לרבות מיתקני אחסון, אגירה, מדידה וויסות לחץ, ומיתקנים לטיוב המים ולטיפול בהם, למעט מיתקנים כאמור הנמצאים בחצרי הצרכן אחרי מד המים, ובהעדר מד מים – אחרי המקום שבו מועברים המים לרשות הצרכן;

"מפעל" – מקום שבו מעבדים או מייצרים מוצרים, או נותנים שירותים, שממנו מוזרמים שפכי תעשיה;

"מקרקעין פרטיים" – מקרקעין שאינם מקרקעין ציבוריים;

"מקרקעין ציבוריים" – מקרקעי ישראל, כמשמעותם בחוק יסוד: מקרקעי ישראל או מקרקעין שבבעלות של רשות מקומית או של תאגיד שהוקם על פי חוק, ושהחזקה בהם היא בידי אחד מהם.

"פעילות חיונית" –

(1)   לגבי חברה שהוקמה לפי סעיף 3 – מתן שירותי מים לצרכנים יחד עם מתן שירותי ביוב לצרכנים;

(2)   לגבי חברה שהוקמה לפי סעיף 4 – מתן שירותי מים ושירותי ביוב לצרכנים, ככל שהם בגדר תפקידיו וסמכויותיו של איגוד הערים שהקים אותה;

"פעילות נוספת" – כל אחד מאלה:

(1)   הפקת מים;

(2)   התפלת מים;

(3)   השבה, הולכה ומכירה של קולחים לשימושים חקלאיים ואחרים;

(4)   ניצול בוצה ומכירתה;

(5)   ניקוז ותיעול מי גשמים ושטפונות;

(6)   פעילות אחרת בתחומים הקשורים למשק המים והביוב או לתחום התברואה, שקבעו השרים בצו;

"צרכן" – לרבות רשות מקומית שבתחום החברה, ולרבות מי שזכאי להיות צרכן של החברה;

"קולחים" – שפכים מטוהרים;

"רשות מקומית", לענין חברה שהוקמה לפי סעיפים 3 ו-6 ולענין הוראות סעיף 151א – עיריה או מועצה מקומית, ולענין חברה שהוקמה לפי סעיף 4 – גם איגוד ערים;

"רשיון" – רשיון שניתן לפי סעיף 15;

"שירותי ביוב" – איסוף שפכים, טיהורם וסילוקם, באמצעות מערכת ביוב או באמצעי אחר, טיפול בבוצה וסילוקה, וכן פיקוח על הזרמת שפכי תעשיה אל מערכת ביוב או באמצעותה;

"שירותי מים" – מכירת מים ואספקתם באמצעות מערכת מים;

"שליטה", "אמצעי שליטה" – כמשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

"שפכי תעשיה" – שפכים שמקורם במפעל המוזרמים מן המפעל למערכת הביוב, למעט שפכים סניטריים;

"שפכים" – מים לאחר שימוש, הטעונים טיהור או סילוק לפי דין;

"שפכים סניטריים" – שפכים שמקורם בשירותים סניטריים או במטבח, ובלבד שאם מקורם במטבח – לפי טיבם וכמותם לא נדרש לגביהם טיפול מקדים לפני כניסתם למערכת הביוב;

"תואר אקדמי מוכר" – תואר אקדמי שניתן על ידי מוסד שהמועצה להשכלה גבוהה הכירה בו כמוסד להשכלה גבוהה;

"תחום החברה" –

(1)   לגבי פעילות חיונית – כל השטח שבתחום הרשות המקומית או הרשויות המקומיות שהקימו את החברה, כפי שהיה ביום תחילת פעילותה;

(2)   לגבי פעילות נוספת – כל השטח שבתחום כאמור בפסקה (1), או חלקו, כפי שנקבע לגביה ברשיון;

והכל בשינויים הנובעים מהוראות סעיפים 29 ו-30;

"תשלומים" – כל סוגי התשלומים שחברה זכאית לגבותם בעד שירותי מים וביוב שהיא מספקת, בין חד-פעמיים ובין שוטפים, והתנאים לתשלומם, ולרבות תשלומים בשל איחור בתשלום;

"תשלומים אחרים" – כל סוגי התשלומים שחברה זכאית לגבותם בעד שירותים שהיא מבצעת לפי חוק זה, שאינם שירותי מים ושירותי ביוב, בין חד-פעמיים ובין שוטפים, לרבות החזר הוצאות לפי סעיף 53(א), והתנאים לתשלומם, לרבות תשלומים בשל איחור בתשלום;

"השרים" – שר הפנים, שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר.

פרק ב': הפעלת משק המים והביוב באמצעות חברה

סימן א': הקמת חברה

 

הקמת חברה בידי עיריה ומועצה מקומית

  1.    (א)   רשות מקומית רשאית להחליט כי פעילות חיונית שלה, או פעילות חיונית ביחד עם פעילות נוספת שלה, יבוצעו בידי חברה שהיא תקים למטרה זו, ומספר רשויות מקומיות רשאיות להחליט כי פעילות חיונית שלהן, או פעילות חיונית ביחד עם פעילות נוספת שלהן, יבוצעו בידי חברה שהן יקימו במשותף למטרה זו; החליטו רשות מקומית או רשויות מקומיות כאמור, תוקם החברה לפי הוראות חוק זה, והוראות חוק זה יחולו על החברה.

(ב)   החלטה כאמור בסעיף זה טעונה אישור מועצת הרשות המקומית, או אישור כל אחת מהרשויות המקומיות, לפי הענין, ובלבד שבכל מקרה ראש הרשות המקומית הצביע בעד ההחלטה.

(ג)   לא תעביר רשות מקומית את משק המים או משק הביוב שבתחומה להפעלה בידי גורם אחר, אלא אם כן הוא חברה שהוקמה לפי חוק זה.

הקמת חברה בידי איגוד ערים

  1.    (א)   איגוד ערים רשאי להחליט כי פעילות חיונית שלו, או פעילות חיונית ביחד עם פעילות נוספת שלו, יבוצעו בידי חברה שהוא יקים למטרה זו; החליט איגוד ערים כאמור, תוקם החברה לפי הוראות חוק זה, והוראות חוק זה יחולו על החברה.

(ב)   החלטה לפי סעיף זה טעונה אישור של מועצת האיגוד, וכן אישור של כל אחת ממועצות הרשויות המקומיות שבתחום האיגוד, ובלבד שכל אחד מראשי הרשויות המקומיות האמורות הצביעה בעד ההחלטה.

(ג)   הוקמה חברה לפי סעיף זה, והפעילות שהועברה לביצועה היתה עיקר תפקידיו וסמכויותיו של האיגוד, רשאית מועצת האיגוד להחליט על פירוק האיגוד; בצו המפרק יקבע שר הפנים הוראות בדבר הקניה לרשויות המקומיות של אמצעי השליטה בחברה ושל יתרת רכוש האיגוד שלא הועברה לחברה, והוראות סעיפים 17ב ו-18(1) לחוק איגודי ערים, התשט"ו-1955, יחולו, בשינויים המחויבים.

אישור להקמת חברה (תיקון התשס"ו)

  1.    (א)   הקמת חברה לפי סעיפים 3 או 4 טעונה אישור מועצת הרשות לאחר קבלת חוות דעת של הממונה.

(ב)   מועצת הרשות רשאית, לאחר קבלת חוות דעת של הממונה, לשם השגת יעילות כלכלית מנקודת ראות של המשק הלאומי או מטרותיו של חוק זה, להתנות את אישורה בכך שתחום החברה שתוקם יכלול תחום של רשות מקומית נוספת או של כמה רשויות מקומיות נוספות, אשר ישתתפו בהקמת החברה, או שלחברה שתוקם תינתן סמכות להפעיל את מערכות המים והביוב בשטחים מסוימים שבתחום רשות מקומית נוספת או רשויות מקומיות נוספות, הכל בהסכמתן של כל הרשויות המקומיות האמורות.

(ג)   מועצת הרשות רשאית לקבוע כללים לעריכת חוות דעת של הממונה לענין סעיף זה.

חיוב הקמת חברה (תיקון התשס"ו)

  1.    (א)   לא החליטה רשות מקומית כאמור בסעיף 3 בתוך שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה, רשאית מועצת הרשות להורות לרשות המקומית להקים חברה למתן שירותי מים וביוב, ולהעביר את משק המים והביוב של הרשות המקומית להפעלת החברה.

(ב)   ניתנה הוראה לפי סעיף קטן (א), תגיש הרשות המקומית לממונה את הצעתה בתוך 6 חדשים; להצעה יצורפו טיוטות של תקנון החברה ושל הסכם להעברת נכסים, זכויות וחובות, כאמור בסעיפים 9 עד 11.

(ג)   הממונה רשאי, לאחר שמיעת עמדת הרשות המקומית, להורות על שינויים בתקנון ובהסכם האמורים בסעיף קטן (ב).

(ד)   אישרה מועצת הרשות את הקמת החברה, ואישר הממונה את התקנון וההסכם האמורים בסעיף קטן (ב), בשינויים או בלי שינויים, תוקם החברה ותוגש בקשה לרישומה לפי חוק החברות בצרוף התקנון כפי שאושר, וייחתם ההסכם האמור, כפי שאושר, הכל בתוך 60 ימים מיום האישור, והוראות חוק זה יחולו על החברה.

(ה)   מועצת הרשות רשאית, לבקשה מנומקת של רשות מקומית, להאריך לגבי הרשות המקומית את המועד האמור בסעיף קטן (ב), לתקופה שתקבע, ורשאית היא להתנות את הארכת המועד בתנאים שעל הרשות המקומית לקיים בענין ניהול משק המים והביוב שלה בתקופת ההארכה, שנועדו להכינו להעברתו לחברה ולהשגת מטרותיו של חוק זה.

(ו)   לא הגישה רשות מקומית הצעה להקמת חברה במועד האמור בסעיף קטן (ב) או במועד שהוארך לפי סעיף קטן (ה), רשאית מועצת הרשות, בצו, להורות כי משק המים והביוב של אותה רשות מקומית יופעל בידי חברה שהקימה רשות מקומית אחרת לפי חוק זה.

(ז)   מועצת הרשות רשאית להורות כאמור בסעיף קטן (א) גם לכמה רשויות מקומיות, שיקימו חברה במשותף, והוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים ובהתאמות אלה:

(1)   בכל מקום שבו מדובר בהסכם להעברת נכסים, זכויות או עובדים, יערכו הסכמים נפרדים כאמור בין כל רשות מקומית לבין החברה;

(2)   ההצעה לפי סעיף קטן (ב) תוגש בידי הרשויות המקומיות יחדיו;

(3)   שמיעת העמדה לפי סעיף קטן (ג) תהיה לגבי כל רשות מקומית בנפרד;

(4)   הבקשה לפי סעיף קטן (ה) יכול שתהיה של רשות מקומית אחת או יותר, והתנאים שניתן להתנות יכול שיהיו שונים לגבי כל אחת מן הרשויות המקומיות;

(5)   ההוראה לפי סעיף קטן (ו) יכול שתהיה אחת לגבי כל הרשויות המקומיות או שונה לגבי כל אחת מהן.

איסור הפעלה עצמית של שירותי המים והביוב (תיקונים: התשס"ד, התשס"ו)

6א.    (א)   רשות מקומית לא תפעיל בעצמה את שירותי המים והביוב שבתחומה החל בתום שש שנים מיום תחילתו של חוק זה, אלא באמצעות חברה.

(ב)   לא הוקמה חברה עד תום שש השנים האמורות בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 6(ב) עד (ז), בשינויים אלה:

(1)   בסעיף קטן (ב), במקום הרישה עד "6 חודשים" יבוא "הרשות המקומית תגיש לממונה את הצעתה להקמת חברה בתוך 6 חודשים מיום תחילתו של חוק זה";

(2)   בסעיף קטן (ו), במקום "רשאית מועצת הרשות, בצו, להורות" יבוא "תורה מועצת הרשות";";

(3)   בסעיף קטן (ז), המילים "כאמור בסעיף קטן (א)" – יימחקו.

(ג)   שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לפטור רשות מקומית מהוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), אם נוכח כי קיימים טעמים מיוחדים לעשות כן.

אישור תקנון החברה

  1.   התקנון של חברה טעון אישור הממונה; הממונה יאשרו אם נוכח כי הוא תואם את הוראות חוק זה ומטרותיו.

סימן ב': העברת עובדים, נכסים, זכויות והתחייבויות

 

הסכם להעברת עובדים והסכם עבודה (תיקון התשס"ו)

  1.    (א)   הרשות המקומית והחברה רשאיות להסכים ביניהן, וביניהן לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות המקומית, על העברת עובדי הרשות המקומית משירות הרשות המקומית לשירות החברה (להלן – הסכם להעברת עובדים); נחתם הסכם להעברת עובדים יחולו הוראות אלה מיום תחילתו, שלא יקדם ליום תחילת פעילות החברה:

(1)   עובד הרשות המקומית שנקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד החברה החל ביום שנקבע בו;

(2)   על אף האמור בכל דין, עובד הרשות המקומית שהיה לעובד החברה כאמור בפסקה (1), לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה, והוא לא יהיה רשאי לתבוע מן הרשות המקומית את זכויותיו מכח יחסי עובד ומעביד בשל תקופת היותו עובד שלה, שהחברה קיבלה על עצמה בהסכם להעברת עובדים לקיים אותן.

(ב)   לגבי תקופת היות החברה חברה עירונית, כמשמעותה בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, יהיו הסכמי העבודה בין החברה לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי החברה, שענינם תנאי

עבודה, שינויי תקן, שכר והטבות אחרות, וכן חוזים אישיים בין החברה לבין עובדיה שענינם כאמור, טעונים אישור מועצת הרשות; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות החוק האמור לענין חברה עירונית.

העברת נכסים לחברה (תיקונים: התשס"ג, התשס"ו, התשס"ז)

  1.    (א)   רשות מקומית שהקימה חברה, לבדה או ביחד עם רשויות מקומיות אחרות, תעביר לחברה את כל זכויותיה בנכסים התפעוליים ששימשו ערב הקמת החברה את משק המים והביוב של הרשות המקומית, לרבות –

(1)   מערכת המים ומערכת הביוב;

(2)   בריכות ותחנות שאיבה;

(3)   מיתקני טיהור וסילוק של שפכים;

(4)   ציוד מכני ואלקטרוני המשמש את מערכות המים והביוב;

(5)   תכניות, מפות, סקרים וכיוצא באלה.

(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לענין נכסים תפעוליים כמשמעותם באותו סעיף שבבעלות רשות מקומית ערב הקמת החברה, רשאית הרשות המקומית להעביר לחברה זכויות חכירה בלבד ל-49 שנים, במקום בעלות.

(ב)   הרשות המקומית רשאית להעביר לחברה זכויות בנכסים נוספים ששימשו, ערב הקמת החברה, את משק המים והביוב שלה או פעילות נוספת שלה, לרבות זכויות במקרקעין, משרדים, בתי מלאכה, מעבדות, מחסנים וציוד לשעת חירום.

(ג)   אישר הממונה את הסכם ההעברה לפי סעיף 11(ב), תבוא החברה לענין הזכויות בנכסים שהועברו בהסכם, מיום תחילת פעילות החברה, במקום הרשות המקומית לכל דבר, על אף האמור בכל דין ובכל חוזה, לרבות חוזה בדבר שעבוד הנכסים; זכויות בעל השעבוד יהיו כלפי החברה, אולם אם קבע בית המשפט, לבקשת בעל השעבוד, כי ההעברה פוגעת פגיעה מהותית בזכויותיו, רשאי הוא לצוות כי הרשות המקומית תמשיך להיות חייבת כלפי בעל השעבוד ביחד עם החברה.

(ד)   רשיונות והקצבות שניתנו לפי חוק המים, לרשות מקומית שהקימה חברה, לבדה או ביחד עם רשויות מקומיות אחרות, יועברו לחברה החל ביום תחילת פעילות החברה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכויותיו של נציב המים לפי החוק האמור.2

העברת זכויות וחובות להפעלת המערכות ולמתן השירותים

  1.   רשות מקומית שהקימה חברה, לבדה או ביחד עם רשויות מקומיות אחרות, תעביר לחברה את זכויותיה וסמכויותיה לפי הסכמים, התקשרויות ועסקאות (בסעיף זה – הסכמים) בכל הנוגע להפעלת מערכות המים והביוב ולמתן שירותי המים והביוב ערב יום תחילת פעילות החברה; מיום תחילת פעילות החברה, יהיו הזכויות והסמכויות כאמור נתונות לחברה, והחובות וההתחייבויות המוטלות על הרשות המקומית לפי ההסכמים יהיו מוטלות על החברה, והיא תבוא במקום הרשות המקומית לכל דבר, על אף האמור בכל חוזה ובדיני המחאת חיובים.

תנאי ההעברה (תיקון התשס"ו)

  1.    (א)   מועצת הרשות תקבע, לאחר התייעצות עם הממונה, כללים לענין התנאים שבהם יועברו הנכסים והזכויות מן הרשות המקומית לחברה; לענין זה תהיה המועצה רשאית, בין השאר, לקבוע כללים ועקרונות בעניינים אלה:

(1)   חישוב שווי הנכסים המועברים;

(2)   קביעת החלק של הנכסים אשר יועבר כתמורה להקצאת מניות בחברה;

(3)   קביעת החלק של הנכסים אשר יועבר לחברה כהלוואה, ותנאי ההלוואה, לרבות שעבוד נכסים להבטחת פירעונה.

(ב)   הנכסים, הזכויות והחובות אשר יועברו כאמור בסעיפים 9 ו-10 ותנאי העברתם ייקבעו בהסכם בין הרשות המקומית לבין החברה, בכפוף לכללים שייקבעו לפי סעיף קטן (א); הסכם כאמור טעון אישור הממונה והוא יאשרו אם נוכח כי ההסכם תואם את הכללים ואת הוראות חוק זה ומטרותיו.

תביעות ועילות

  1.    (א)   כל תביעה שהיתה תלויה ועומדת מטעם הרשות המקומית או נגדה לפני יום תחילת פעילות החברה בקשר לתפעול משק המים והביוב, לנכסי מערכות המים והביוב או בקשר לרשיונות, להסכמים, להתקשרויות או לעסקאות כאמור בסעיפים 8 עד 11, וכן כל עילה של תביעה כזו שהיתה קיימת אותו זמן, יוסיפו לעמוד בתוקפן כאילו לא נעשתה ההעברה האמורה.

(ב)   על אף האמור בסעיף קטן (א) ובדיני המחאת חיובים, רשאי הממונה להורות או לאשר כי לענין תביעות או עילות מסוימות, או סוגי תביעות ועילות, תבוא החברה במקום הרשות המקומית, אולם אם קבע בית המשפט, לבקשת תובע או מבקש, כי הדבר פוגע פגיעה מהותית בזכויותיו, רשאי בית המשפט לצוות כי הרשות המקומית תמשיך להיות צד לתביעה ביחד עם החברה.

פטור ממיסים ומאגרות (תיקון התשס"ב)

  1.    (א)   הסכמים בין הרשות המקומית לבין החברה בכל הנוגע להקמת החברה ולהעברת נכסים, זכויות וחובות ביניהן, יהיו פטורים ממס בולים לפי חוק מס הבולים על מסמכים, התשכ"א-1961; הוראה זו תחול כל עוד החברה היא בשליטת הרשות המקומית, כהגדרתה בסעיף 59(ב).

(ב)   לענין סעיפים 21 ו-88 לפקודת מס הכנסה, ולענין חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963, יחולו לגבי נכס שהועבר מהרשות המקומית לחברה לפי סימן זה, הוראות אלה:

(1)   המחיר המקורי של נכס יהא שוויו ביום ההעברה, כפי שנקבע בהתאם לכללים לפי סעיף 11;

(2)   שווי הרכישה יהא שווי הזכות במקרקעין ביום ההעברה, כפי שנקבע בהתאם לכללים לפי סעיף 11;

(3)   יום הרכישה יהיה יום ההעברה;

(4)   העברת הזכות במקרקעין מהרשות המקומית לחברה תחויב במס רכישה בשיעור של 0.5% משוויה לפי פסקה (2) ולא תחויב במס מכירה;

לענין זה, "יום ההעברה" – יום חתימת הסכם ההעברה של הנכסים מהרשות המקומית לחברה;

סימן ג': רישוי

 

חובת רשיון

  1.   לא תעסוק חברה בפעילות חיונית אלא על פי רשיון שניתן לה לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו, ולא תעסוק בפעילות נוספת אלא אם כן ניתן לה גם רשיון לאותה פעילות נוספת, ובהתאם לתנאיו.

מתן רשיונות (תיקון התשס"ו)

  1.    (א)   הממונה רשאי, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות לפי סעיף 21א, לתת לחברה רשיונות לפעילות חיונית ולפעילות נוספת ולקבוע בהם תנאים להגשמת מטרותיו של חוק זה.

(ב)   הממונה לא יתן רשיון לפעילות נוספת אלא לחברה שיש לה רשיון לפעילות חיונית, או לחברה-בת שלה כאמור בסעיף קטן (ג).

(ג)   הממונה רשאי להורות כי פעילות נוספת תבוצע באמצעות חברה-בת של החברה; לחברה-הבת יינתן רשיון לפעילות הנוספת, ויחולו עליה הוראות חוק זה, כולן או חלקן, כפי שייקבע ברשיון.

(ד)   רשיון יינתן לצמיתות או לתקופה קצובה שתיקבע בו.

שינוי תנאים ברשיון (תיקון התשס"ו)

  1.    (א)   הממונה רשאי, בכל עת, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות לפי סעיף 21א, לשנות, להוסיף או לגרוע תנאים ברשיון, לרבות שינוי תקופתו או קציבתה, אם מצא כי הדבר דרוש לשם הגשמת מטרותיו של חוק זה.

(ב)   בטרם יעשה הממונה שימוש בסמכויותיו לפי סעיף קטן (א) –

(1)   יתן לחברה הזדמנות להשמיע טענותיה;

(2)   יתן לרשויות המקומיות שהן בעלות אמצעי שליטה בחברה הודעה על כוונתו לעשות כן, לפחות 30 ימים מראש, וישקול את עמדותיהן, אם אלה נמסרו לו בכתב;

(3)   יפרסם הודעה לציבור על כוונתו לעשות כן לפחות 30 ימים מראש, וישקול עמדות שנמסרו לו בכתב.

פרסום

  1.   הודעה על מתן רשיון ועל כל שינוי בו תפורסם ברשומות.

עיון

  1.   ברשיון ובשינויים בו ניתן לעיין במשרדי החברה ובמשרדי הממונה בשעות העבודה המקובלות.

הגבלות על העברת רשיון, שעבוד ועיקול

  1.    (א)   רשיון או כל חלק ממנו אינו ניתן להעברה, במישרין או בעקיפין, לרבות בדרך של שעבוד או עיקול.

(ב)   הממונה רשאי לקבוע ברשיון כי נכסים מסוימים של החברה, לרבות זכויות, הדרושים לדעת הממונה לביצוע הפעילות לפי הוראות הרשיון, אינם ניתנים להעברה, במישרין או בעקיפין, לרבות בדרך של שעבוד או עיקול, אלא באישור מראש ובכתב מאת הממונה ובתנאים שיקבע כדי להבטיח את רציפות מתן שירותי המים והביוב.

(ג)   פעולה שנעשתה בניגוד להוראות סעיף זה בטלה, ובית המשפט לא יורה על הקנית זכות בנכס כאמור בסעיף קטן (ב) לאדם אחר; מי שקיבל לידיו נכס כאמור חייב להשיבו לחברה, והחברה תשיב לו את מה שקיבלה תמורתו, או את שוויו.

(ד)   נקבעו ברשיון מגבלות כאמור בסעיף קטן (ב), תפעל החברה ככל הדרוש לרישומן בפנקסים ומרשמים המתנהלים לפי כל דין לגבי הנכסים שעליהם הן חלות, ותמציא לממונה אישורים על הרישומים שבוצעו.

ביטול רשיון או הגבלתו (תיקון התשס"ו)

  1.    (א)   הממונה רשאי, על פי הכללים שקבעה מועצת הרשות לפי סעיף 21א, לבטל בכל עת רשיון או להגבילו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:

(1)   החברה הפרה הוראה לפי חוק זה או תנאי ברשיון באופן הפוגע פגיעה של ממש במתן שירותים חיוניים או באפשרות הפיקוח על פעולותיה, ולא תיקנה את ההפרה בתוך זמן סביר שקבע הממונה בהודעה שנשלחה אליה;

(2)   החברה הפרה הוראה לפי חוק זה או תנאי ברשיון, הפרות חוזרות ונשנות, על אף התראות שקיבלה מאת הממונה.

(ב)   הממונה לא יעשה שימוש בסמכויותיו לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן ניתנה לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה.

העברת האחריות למתן השירותים ומערכות המים והביוב (תיקון התשס"ו)

  1.    (א)   בוטל רשיון או הוגבל, או פג תקפו ולא חודש או מונה לחברה כונס נכסים, מפרק או מפרק זמני, יקבע הממונה הוראות לענין קיום רצף במתן שירותי המים והביוב, ככל שלא נקבעו ברשיון, ורשאי הוא להורות, באישור מועצת הרשות, על העברת האחריות לנתינתם לרשות מקומית בעלת אמצעי שליטה בחברה או לחברה אחרת, וכן לקבוע תנאים לתשלום דמי שימוש בנכסי החברה ושיעורם.

(ב)   בוטל רשיון או הוגבל, או פג תקפו ולא חודש, או מונה לחברה כונס נכסים, מפרק או מפרק זמני, לא יועברו נכסי מערכות המים והביוב של החברה, ולא תוקנה בהם זכות שימוש, אלא באישור הממונה ובתנאים שיקבע כדי להבטיח את רציפות מתן שירותי המים והביוב.

(ג)   בוטל רשיון או פג תקפו ולא חודש, או מונה לחברה כונס נכסים, מפרק או מפרק זמני, וניתן לחברה אחרת רשיון לפעילות נושא הרשיון, רשאי הממונה להורות כי יועברו לחברה האחרת זכויות החברה בנכסים אשר הממונה קבע, לפי בקשת החברה האחרת או בהסכמתה, כי הם דרושים לחברה האחרת לביצוע הפעילות.

(ד)   הורה הממונה כאמור בסעיף קטן (ג), על החברה להעביר את הזכויות בנכסים לחברה האחרת ועל החברה האחרת לשלם לחברה את שווין לפי ערכן בספרי החברה; באין הסכמה בדבר השווי, יקבע הממונה את השווי ואת מועדי התשלום, לאחר שנתן לחברות הזדמנות להשמיע את טענותיהן.

(ד1) הממונה יפעיל את סמכויותיו לפי סעיף זה על פי כללים שקבעה מועצת הרשות.

(ה)   החברה רשאית, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לה קביעת הממונה לפי סעיף קטן (ד), לערור על הקביעה לפני בית משפט שלום.

(ו)   אין באי הסכמה על השווי או בהגשת ערר, לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה), כדי למנוע מתן רשיון לחברה האחרת או לעכב את העברת הנכסים, זולת אם בית המשפט הורה אחרת מטעמים מיוחדים.

כללים לרישוי (תיקון התשס"ו)

21א.   מועצת הרשות תקבע כללים לענין מתן רישיונות, קביעת תנאים בהם ושינוים, ולענין ביטול רישיונות והגבלתם.

סימן ד': תפקידי חברה והנחיות לפעולתה

 

עיסוקים מותרים לחברה (תיקון התשס"ו)

  1.    (א)   חברה לא תעסוק, במישרין או בעקיפין, אלא בפעילות חיונית ובפעילויות נוספות בתחום החברה, הכל לפי הרשיונות שניתנו לה לפי חוק זה, וכן בפעולות נלוות הקשורות במישרין בפעילויות כאמור.

(ב)   התעורר ספק או מחלוקת בענין עיסוק של חברה, יקבע הממונה אם העיסוק מותר לה, ורשאי הוא להתנות את העיסוק בשינוי תנאי הרשיון או בתנאים אחרים שיקבע, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות לפי סעיף 21א.

תפקידי חברה בפעילות חיונית

  1.    (א)   לשם ביצוע הפעילות החיונית החברה תתכנן, תקים ותפתח את מערכות המים והביוב שבתחומה, תתפעלן, תנהלן ותחזיקן במצב תקין ובהתאם להוראות כל דין, ובכלל זה –

(1)   תכין תחזיות לביקוש לשירותי מים ולשירותי ביוב;

(2)   תכין תכניות אב למים ולביוב, וכן תכניות רב-שנתיות ותכניות שנתיות הנגזרות מהן, לשיקום ולפיתוח מערכות המים והביוב (להלן – התכניות); התכניות יהיו תואמות לתחזיות הביקוש, לצורכי התושבים והרשויות המקומיות שבתחום החברה ולתכניות המיתאר שבתחום החברה;

(3)   תטפל באישורן של התכניות על פי כל דין, בהשגת זכויות במקרקעין הדרושות לשם ביצוען, ברכישת הציוד הנחוץ לביצוען, ובביצוען של התכניות, הכל במועדים הנדרשים;

(4)   תדאג לתפעול ולאחזקה תקינים של מערכות המים והביוב, תוך שמירה על איכות המים, מניעת זיהום מקורות מים, מניעת זיהום הים והנחלים ומניעת מפגעים בריאותיים וסביבתיים;

(5)   תגבה את התשלומים המגיעים לה בהתאם לתעריפים שאושרו לה לפי חוק זה, ותגייס משאבים נוספים לביצוע תפקידיה.

(ב)   בביצוע תפקידיה תפעל החברה על פי שיקולים מקצועיים ותבחר בדרכי הפעולה המתאימות להשגת מטרותיו של חוק זה בעלות סבירה.

ביצוע פעילות באמצעות אחר

  1.   חברה רשאית להתקשר עם אחר לביצוע פעולות שעליה לבצע לפי חוק זה ולפי הרשיונות, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לגרוע מאחריותה לפי חוק זה ולפי הרשיונות.

ביצוע עיקר הפעילות באמצעות מי שמקבל רשיון משנה

  1.    (א)   על אף האמור בסעיף 24, חברה לא תתקשר עם אחר לביצוע כל תפקידיה בפעילות החיונית או עיקרם, בכל תחום החברה או בחלקו, אלא אם כן הוא תאגיד כאמור בסעיף קטן (ב) והממונה, בהתייעצות עם מועצת הרשות, אישר את ההתקשרות והסכים לתת לו רשיון משנה לפי סעיף זה.

(ב)   התקשרות כאמור בסעיף קטן (א) לא תהיה אלא עם תאגיד שהתאגד בישראל, שלו או למי מבעלי השליטה בו נסיון של שבע שנים לפחות במתן שירותי מים וביוב באזור ששטחו ומספר תושביו אינם קטנים משטחה וממספר תושביה של הרשות המקומית שבתחומה פועלת החברה.

(ג)   אישר הממונה התקשרות כאמור בסעיף קטן (א), יתן לתאגיד שהחברה התקשרה עמו רשיון משנה ויקבע בו תנאים שיותאמו לתנאי הרשיון שניתן לחברה, בשינויים המחויבים, וכן רשאי הוא לקבוע תנאים נוספים ככל הדרוש לדעתו להשגת מטרותיו של חוק זה, ולשנותם כאמור בסעיף 16.

(ד)   רשיון משנה יינתן לתקופה שיקבע בו הממונה ושלא תעלה על תקופת ההתקשרות בין החברה לבין בעל רשיון המשנה, או על עשרים וחמש שנים, לפי התקופה הקצרה יותר.

(ה)   בכפוף להוראות סעיף קטן (ד), דין רשיון משנה כדין רשיון, וההוראות לפי חוק זה יחולו על בעל רשיון משנה כשם שהן חלות על החברה, בשינויים ובתיאומים שייקבעו ברשיון המשנה.

(ו)   אין במתן רשיון משנה כדי לגרוע מאחריות החברה לפי חוק זה, והחברה ובעל רשיון המשנה יהיו חייבים ביחד ולחוד בחובותיהם החופפות לפי הרשיון ורשיון המשנה ולפי הוראות חוק זה; הפר בעל רשיון משנה הוראה חופפת שהוחלה עליו כאמור, יראו בכך גם הפרה של החברה, לכל דבר וענין, לרבות לענין סעיף 20 ופרק ט'.

(ז)   התקשרות של חברה לביצוע כל תפקידיה בפעילות החיונית בתחומה, כולם, חלקם או עיקרם, שלא אושרה בידי הממונה – בטלה, ולבית המשפט לא תהיה סמכות לפי סעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי).

עסקאות עם הרשויות המקומיות

  1.    (א)   בתקופה הראשונה לא תרכוש חברה שירותים מאת הרשויות המקומיות שבתחומן היא פועלת, ולא תעשה עמן עסקאות, לרבות שאילת עובדים, אלא אם כן הם מסוגים ובתנאים שנקבעו לענין זה ברשיון החברה.

(ב)   לאחר התקופה הראשונה לא תרכוש חברה שירותים מאת הרשויות המקומיות שבתחומן היא פועלת, ולא תעשה עמן עסקאות, לרבות שאילת עובדים, אלא באישור מיוחד של הממונה, שיינתן לתקופות שלא יעלו על שנתיים בכל פעם.

(ג)   עסקה שנעשתה בניגוד להוראות סעיף זה – בטלה, ולבית המשפט לא תהיה סמכות לפי סעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי).

הפעילות – בכפוף לכל דין ורשיון אחר

  1.    (א)   חברה תפעל בכפוף לכל דין, ככל שאינו סותר הוראה מפורשת של חוק זה.

(ב)   אין במתן רשיון כדי לגרוע מן החובה לקבל כל רשיון, היתר, הרשאה או אישור הנדרשים על פי כל דין אחר לביצוע תפקידי החברה והפעילות נושא הרשיון, ולהפעלת כל סמכות של החברה לפי חוק זה.

סימן ה': שינויים בחברה ובתחומה

 

שינויים בחברה

  1.    (א)   ההחלטות הבאות של חברה טעונות אישור מראש ובכתב של הממונה:

(1)   שינוי תקנון החברה;

(2)   הקמת תאגיד, לבד או ביחד עם אחרים, וקבלת אמצעי שליטה בתאגיד קיים;

(3)   ארגון מחדש, לרבות מיזוג או פיצול;

(4)   פשרה או הסדר בין החברה לבין בעלי מניותיה או בינה לבין נושיה;

(5)   פירוק מרצון.

(ב)    (1)   הממונה רשאי להתנות את אישורו להקמת תאגיד או קבלת אמצעי שליטה בתאגיד, כאמור בסעיף קטן (א)(2), שכתוצאה מהן החברה תשלוט בתאגיד, בתנאי שכל עוד החברה שולטת בתאגיד יחולו על התאגיד הוראות חוק זה, כולן או חלקן, כפי שיקבע, כשם שהן חלות על החברה;

(2)   הפר התאגיד הוראות שהוחלו עליו כאמור, יראו בכך גם הפרה של החברה לכל דבר וענין, לרבות לענין סעיף 20 ופרק ט'.

(ג)   הממונה לא יאשר החלטה של חברה על פירוקה מרצון, על מיזוגה או על פיצולה, כל עוד היא בעלת רשיון ולא ניתן לחברה אחרת רשיון לגבי תחומה.

שינויים בתחומי חברות (תיקון התשס"ו)

  1.    (א)   חברות, וכן רשות מקומית וחברה שאינה בתחומה, רשאיות להסכים ביניהן כי האחת תבצע פעילות חיונית או פעילות נוספת בתחומה של האחרת.

(ב)   הסכם כאמור בסעיף קטן (א) טעון אישור מועצת הרשות; המועצה תיתן את אישורה אם ראתה, לאחר שקיבלה את חוות דעתו של הממונה, כי יש לדבר הצדקה מטעמים כלכליים, גיאוגרפיים, הנדסיים או סביבתיים, וכי תנאי ההסכם אינם פוגעים פגיעה של ממש בצרכנים או בנושי החברות.

(ג)   מועצת הרשות רשאית להתנות את אישורה בתנאים; התנאים ייחשבו כתנאים ברשיונותיהן של החברות הנוגעות בדבר, לכל דבר וענין, לרבות לענין סעיף 20 ופרק ט'.

(ד)   אושר הסכם לפי סעיף זה, יראו את השטח שבו חברה או רשות מקומית מבצעת פעילות חיונית או פעילות נוספת לפי ההסכם כתחומה לענין חוק זה.

(ה)   הוראות סעיף 26 לא יחולו על הסכם כאמור בסעיף זה.

שינויים בתחומי הרשות המקומית (תיקון התשס"ו)

  1.    (א)   חל שינוי בתחומה של רשות מקומית שבה הוקמה חברה, יקבע שר הפנים, על פי הצעת מועצת הרשות, ובהתייעצות עם שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות, אם תחום החברה ישתנה בהתאם לכך; הצעת מועצת הרשות בסעיף קטן זה תינתן לאחר שקיבלה את חוות דעת הממונה ושמעה את עמדות הרשות המקומית והחברה.

(ב)   קבע שר הפנים לפי סעיף קטן (א) כי תחום החברה יורחב, יחולו הוראות סימן ב', בשינויים המחויבים, והממונה יהיה רשאי לתת הוראות משלימות והוראות מעבר לעניינים המצויים בו.

פרק ג': חובות וסמכויות של חברה

סימן א': שירותי מים

 

חובת מתן שירותי מים

  1.   חברה תמכור ותספק מים ברציפות וביעילות, בכמות ובאיכות הנדרשים לפי כל דין ותנאי הרשיון, לכל צרכן בתחומה ללא הפליה, בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי סעיף 99, ולתעריפים שנקבעו לפי סעיף 102.

סמכויות במתן שירותי מים

  1.   לשם מילוי חובותיה כאמור בסעיף 31 ובכפוף לתנאי הרשיון, רשאית חברה –

(1)   להקים, לרכוש, לחכור או לשכור מפעלי מים, להחזיקם, להפעילם ולתחזקם;

(2)   לקנות מים, ואם קיבלה רשיון להפקת מים – גם להפיקם בעצמה, לחפור ולצייד בארות, ולעשות כל פעולה אחרת שתידרש למטרה זו;

(3)   להקים מערכת מים ולחברה למקרקעין;

(4)   להקים מיתקנים ולבצע פעולות לניטור ולשיפור איכות המים;

(5)   להתקין ולתחזק מדי מים ולבצע מדידה של המים הנצרכים;

(6)   לבצע פעולות נילוות הקשורות במישרין בביצוע פעילויות כאמור בסעיף זה.

סימן ב': שירותי ביוב

 

חובת מתן שירותי ביוב

  1.   חברה תאסוף שפכים, תטהרם או תספקם בהתאם לכללים וברמה כנדרש לפי כל דין ותנאי הרשיון, לכל צרכן בתחומה, בלא הפליה, בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי סעיף 99, ולתעריפים שנקבעו לפי סעיף 102.

סמכויות במתן שירותי ביוב

  1.    (א)   לשם ביצוע חובותיה כאמור בסעיף 33 ובכפוף לתנאי הרשיון, רשאית חברה –

(1)   להקים מערכת ביוב ולחברה למקרקעין;

(2)   להקים מיתקנים ולבצע פעילות לניטור שפכים;

(3)   לבצע פעילויות נילוות הקשורות במישרין בביצוע פעילויות כאמור בסעיף זה.

(ב)   הוראות סעיפים 10, 14 ו-15 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962, יחולו על חברה, והוראות סעיף 13 והתקנות שהותקנו לפי סעיף 55(ב) לחוק האמור יחולו על תכניות של החברה.

חיבור נכס שמחוץ לתחום

  1.   חברה רשאית להרשות לבעל או למחזיק נכס שמחוץ לתחומה לחבר ביב שבנכסו עם מערכת הביוב של החברה בתנאים שיוסכם עליהם עמה ועם החברה או הרשות המקומית, שבתחומה נמצא הנכס.

סימן ג': הוראות כלליות למים ולביוב

 

הודעה לבעלי מקרקעין

  1.   החליט דירקטוריון החברה להקים מערכת ביוב או מערכת מים ולחבר אותה למקרקעין, תמציא החברה לכל בעל מקרקעין שיחוברו כאמור הודעה על כל שלב של המערכת העומד להתבצע; טענה כי לא נמסרה הודעה כאמור למי שחייב בתשלום עקב ההקמה והחיבור לא תישמע אלא מאותו חייב עצמו.

עבודות מחוץ לתחום החברה (תיקון התשס"ו)

  1.    (א)   שימוש בסמכות לפי חוק זה בידי חברה מחוץ לתחומה, לצורך ביצוע תפקידיה, טעון אישור הממונה שיינתן על פי כללים שקבעה מועצת הרשות.

(ב)   חברה החפצה להשתמש בסמכות כאמור בסעיף קטן (א) תגיש בקשה מנומקת ומפורטת לממונה, ותשלח העתק מן הבקשה לרשות המקומית או לחברה, שבתחומה מבוקש השימוש בסמכות.

(ג)   הממונה לא יתן את אישורו אלא לאחר שנתן לרשות המקומית או לחברה, שבתחומה מבוקש השימוש בסמכות, הזדמנות להשמיע את טענותיה.

מניעת מפגע

  1.   התקנת מיתקנים של מערכות מים וביוב בידי חברה וכל שינוי בהם, לרבות סגירתם או הריסתם, ייעשו באופן שלא יהא בהם משום סכנה לבריאות הציבור, וככל האפשר באופן שלא יהא בהם משום מפגע לציבור או לסביבה.

גביה (תיקון התשס"ו)

  1.    (א)   חברה תנקוט את האמצעים הדרושים לגביית התשלומים המגיעים לה בעבור השירותים שהיא מספקת וכן הוצאות שהוציאה לפי סעיף 53, ואולם היא לא תהיה רשאית להפסיק או לצמצם את מתן שירותי המים והביוב לצרכן שלא שילם את התשלומים שנדרשו ממנו כדין, אלא על פי כללים שייקבעו לפי סעיף 146.

(ב)   פקודת המסים (גבייה), להוציא סעיף 12 שבה, תחול על תשלומים והוצאות כאמור בסעיף קטן (א) כאילו היו מס כמשמעותו בפקודה האמורה; הוראה זו תחול כל עוד החברה היא חברה בשליטת רשות מקומית, כמשמעותה בסעיף 59(ב).

העברת מים ושפכים בעבור אחרים

  1.    (א)   חברה רשאית להרשות לחברה או לרשות מקומית, שאינן בתחומה, להעביר דרך מערכת המים שלה מים המיועדים לתחום אותה חברה או רשות מקומית, ולהעביר דרך מערכת הביוב שלה שפכים שמקורם בתחום אותה חברה או רשות מקומית, בתנאים ובתמורה שיוסכמו ביניהן.

(ב)   הממונה רשאי להורות לחברה להעביר דרך מערכות המים והביוב שלה מים ושפכים עבור חברה או רשות מקומית, שאינן בתחומה, בתנאים ובתמורה שיוסכמו ביניהן, ובאין הסכמה – כפי שתקבע מועצת הרשות; הממונה לא יתן הוראה כאמור ומועצת הרשות לא תקבע תנאים ותמורה כאמור, אלא לאחר ששמעו את עמדות הצדדים.

סימן ד': סמכויות חברה הקשורות למקרקעין

 

הגדרה

  1.   בסימן זה, "הממונה" – לרבות אדם שהוא הסמיך לענין סימן זה.

כניסה למקרקעין ופעולות אחרות (תיקון התשס"ו)

  1.    (א)   החברה וכל אדם שהיא הרשתה, רשאים, לצורך ביצוע תפקידי החברה, להיכנס למקרקעין, בין מקרקעין ציבוריים ובין מקרקעין פרטיים, ולבצע בהם פעולות אלה –

(1)   לערוך מדידות ובדיקות כנדרש;

(2)   להתקין, לבנות או להציב מיתקנים של מערכות מים וביוב המיועדים לתת שירותי מים או ביוב לאותם מקרקעין;

(3)   לפי כללים שקבעה מועצת הרשות, ובאין כללים כאמור, באישור הממונה – להתקין, לבנות או להציב מיתקנים של מערכות מים וביוב המיועדים לתת שירותי מים או ביוב למקרקעין אחרים;

(4)   לחפור, להסיר אבן, אדמה ועץ, ולבצע פעולות נלוות אחרות הדרושות להפעלת הסמכויות האמורות בפסקאות (2) ו-(3);

(5)   להסיר או לגזום, מסביב לכל מיתקן קיים או מתוכנן של מערכת מים או ביוב, כל צמח המפריע לבנייתו, לקיומו או לפעולתו התקינה של המיתקן;

(6)   לבצע בדיקה, תיקון או הסרה של מיתקן של מערכת מים או ביוב הנמצא בהם, וכן לבצע בו שינוי שאין בו משום פגיעה בהיקף השימוש באותם מקרקעין;

(7)   לחפור תעלות, מינהרות ומעברים על-קרקעיים ותת-קרקעיים;

(8)   להעביר צינורות במקרקעין;

(9)   להסיר כל מיתקן המפריע שלא כדין לפעולה התקינה של מערכות המים והביוב ולהסיר כל מכשול המפריע לפעולה כאמור;

(10)   לפתוח כל דרך לשם ביצוע עבודות המנויות בסעיף זה, ובלבד שמיד עם השלמת העבודה תחזיר החברה את הדרך, ככל האפשר, למצבה הקודם; בפסקה זו, "דרך" – לרבות מסילה, כביש, רחוב, סמטה, כיכר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות מעבר בהם;

(11)   לעבור ברכב במקרקעין הנמצאים סמוך למקום שבו נדרש לבצע פעולה כמפורט בפסקאות (1) עד (10).

(ב)   כניסה למקום המוחזק בידי מערכת הבטחון טעונה אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מקום.

קבלת הסכמת בעל מקרקעין או הודעה

  1.    (א)   כניסה למקרקעין שהם פרטיים בכוונה לעשות שימוש בסמכויות:

(1)   לפי סעיף 42(א)(2), (3), (4), (7), (8) ו-(10), טעונים הסכמת בעל המקרקעין; הומצאה לבעל המקרקעין הודעה על כוונה כאמור, והוא לא הודיע על התנגדותו בתוך 14 ימים, רואים אותו כאילו הסכים.

(2)   לפי סעיף 42(א)(1), (5), (6) ו-(9) טעונה הודעה מראש של 14 ימים לבעל המקרקעין.

(ב)   כניסה למקרקעין ציבוריים בכוונה לעשות שימוש בסמכויות לפי סעיף 42, טעונה הודעה מראש של 14 ימים לבעל המקרקעין.

(ג)   כאשר המקרקעין הם בנין, וכאשר יש במקרקעין בנין המשמש למגורים, תיעשה הכניסה בשעות היום.

סייג

  1.   על אף האמור בסעיף 43, כניסה למקרקעין לצורך קריאת מונה, תחזוקתו או החלפתו, וכן לצורך ביצוע בדיקה, ביקורת, או פעולת תחזוקה

או החלפה של מיתקן של מערכת מים או של מערכת ביוב, מסוג שקבע שר הפנים בתקנות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אינה טעונה הסכמת בעל המקרקעין או הודעה מראש לבעל המקרקעין.

התנגדות

  1.    (א)   הודיע בעל המקרקעין על התנגדותו לביצוע פעולות כאמור בסעיף 43(א), רשאית החברה לבקש מהממונה הרשאה לביצוע הפעולות.

(ב)   בעל המקרקעין הרואה עצמו נפגע מהכוונה לעשות שימוש בסמכויות כאמור בסעיף 43(ב), רשאי להגיש התנגדות לממונה בתוך 14 ימים מיום המצאת ההודעה, וימסור לחברה העתק מכתב ההתנגדות.

הרשאה

  1.   ביקשה החברה הרשאה לפי סעיף 45(א) או הוגשה התנגדות לפי סעיף 45(ב), רשאי הממונה, לאחר שנתן לנציג החברה ולבעל המקרקעין הזדמנות להגיש את טענותיהם בכתב במועדים שיקבע, לתת הרשאה לשימוש בסמכות לפי סעיף 42, להתנותה בתנאים, או לסרב לתת הרשאה; הממונה יתן את החלטתו בתוך 30 ימים מקבלת טענות הצדדים, או מהיום שבו היה עליהם להגיש את טענותיהם, לפי המוקדם.

ערעור

  1.    (א)   בעל המקרקעין הרואה את עצמו נפגע ממתן הרשאה לפי סימן זה, רשאי לערער על כך לבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, בתוך 21 ימים מהיום שנמסרה לו ההודעה על ההרשאה.

(ב)   הגשת ערעור לבית המשפט אין בה, כשלעצמה, כדי לעכב את השימוש בסמכות לפי ההרשאה, ואולם בית המשפט רשאי להורות על עיכוב השימוש בסמכות.

עבודות דחופות

  1.   ראה המנהל הכללי של החברה כי יש צורך לנקוט פעולה לצורך מניעה של נזק לאדם או לרכוש, בזבוז מים, זיהום מקורות מים או ים, או מפגע תברואי או סביבתי, ודחיה בנקיטת הפעולה עלולה לגרום להגדלת הפגיעה, רשאית החברה, וכל אדם שהוא הרשה, להשתמש בסמכויות המנויות בסעיף 42(א) אף ללא הסכמת בעל המקרקעין או מתן הודעה מראש לבעל המקרקעין, ואף שלא בשעות היום, בכפוף לאמור בסעיף 42(ב); פעלה החברה כאמור, תמציא על כך הודעה לבעל המקרקעין ולממונה, בתוך 48 שעות מביצוע הפעולה.

תשלום פיצויים

  1.    (א)   חברה וכל אדם שהיא הרשתה, בהשתמשם בסמכות הנתונה להם לפי פרק זה, יימנעו, עד כמה שהדבר ניתן, מגרימת נזק ויחזירו את המקרקעין, ככל האפשר, למצבם הקודם.

(ב)   נגרם נזק ישיר כתוצאה משימוש בסמכות האמורה בסעיף 42, תשלם החברה פיצויים על הנזק שנגרם; אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכויותיו של הניזוק על פי כל דין.

(ג)   החליטה החברה לדחות דרישה לפיצויים לפי סעיף קטן (ב), תמסור לתובע הודעה מנומקת בכתב על כך 60 ימים מיום קבלת הדרישה.

מיתקני החברה המחוברים למקרקעין

  1.   על אף האמור בסעיף 12 לחוק המקרקעין, מיתקן של מערכת מים או ביוב שחובר למקרקעין של אחר יהיה בבעלותו של מי שהתקין את המיתקן כדין.

סימן ה': סמכויות בדבר ביצוע עבודות

 

סמכות חברה לדרוש ביצוע עבודות מבעלי נכסים ומפעלים

  1.    (א)   חברה רשאית לקבוע למפעלים שבתחומה הוראות בעניינים אלה:

(1)   טיפול מקדים בשפכי תעשיה; הוראות כאמור יבואו נוסף על הוראות לפי כל דין ולא יגרעו מהן;

(2)   ניטור של איכות שפכי התעשיה ודיווח על תוצאות הניטור לחברה, בדרך ובתדירות שקבעה;

(3)   חובת מסירת הודעה לחברה על כל שינוי שחל בספיקה או באיכות של שפכי התעשיה, אשר יש בו כדי להשפיע על תקינות פעולתה של מערכת הביוב או על איכות הקולחים או הבוצה שהיא מייצרת;

(ב)   הוראות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו ככל הנדרש לדעת החברה כדי –

(1)   כדי למנוע מטרדים ונזקים לציבור או לסביבה;

(2)   למנוע נזקים למערכת הביוב, לפעולת הזרמת הביוב ולתהליכי הטיפול בשפכים וטיהורם, או למערכת השבת קולחים; ההוראות יהיו בכפוף לכללים שקבעה מועצת הרשות לענין זה, ויכול שיהיו דרך כלל, לסוגי מפעלים או למפעל מסוים, בין כתנאי לחיבור המפעל למערכת הביוב ובין בכל עת לאחר מכן.

(ג)   ראתה חברה כי יש צורך לנקוט פעולה לצורך טיפול תקין בשפכים ממקרקעין או ממפעל שבתחומה, הבטחת פעולתן התקינה של מערכות המים או הביוב, מניעה של נזק ממים או משפכים, זיהום מקורות מים או ים, או מניעה של מפגע תברואי או סביבתי, או הסרתו – רשאית

היא, בכפוף לתנאי הרשיון ולכללים שקבעה מועצת הרשות בענין זה, לדרוש בכתב –

(1)   מבעל המקרקעין או מהמפעל, להתקין ביב, לשנותו או לתקנו, לחבר ביב, ולשנות או לתקן צינורות או מיתקנים של מערכת מים או ביוב שבנכסו;

(2)   מהמפעל לבצע, טיפול מקדים בשפכי תעשיה לפני כניסתם למערכת הביוב, כנדרש לפי כל דין ולפי הוראות שהחברה קבעה לפי סעיף קטן (א);

והכל בתוך המועד ובתנאים שתקבע החברה בדרישה.

ערר וערעור

  1.    (א)   הרואה את עצמו נפגע על ידי הוראה שקבעה החברה לפי סעיף 51(א) או על ידי דרישת חברה לפי סעיף 51(ג), רשאי להגיש ערר למי שהשר לאיכות הסביבה הסמיך לענין זה (להלן – המוסמך), שיהיה רשאי, לאחר שמיעת הצדדים, לבטל את ההוראה או את הדרישה או לשנותה.

(ב)   הרואה עצמו נפגע מהחלטת המוסמך לפי סעיף קטן (א), רשאי לערער עליה לבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצא הנכס, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו; החלטת בית משפט השלום לפי סעיף זה, תהיה ניתנת לערעור ברשות.

סמכות חברה לצמצם שירותים ולבצע עבודות

  1.    (א)   לא קיים בעל מקרקעין או מפעל הוראה או דרישה של החברה לפי סעיף 51, החלטה של המוסמך לפי סעיף 52(א), או החלטה של בית משפט לפי סעיף 52(ב), לפי הענין, או נוכחה החברה כי הדבר דרוש לשם מניעת סכנה ממשית ומיידית לפעולתה של מערכת הביוב עקב הזרמת שפכי תעשיה, רשאית החברה –

(1)   בהתאם לתקנות שיותקנו לפי סעיף 146 – להפסיק או לצמצם את מתן שירותי המים והביוב למקרקעין או למפעל;

(2)   לאחר מתן התראה סבירה לפי נסיבות הענין ובכפוף לאמור בסעיף 42(ב) – להיכנס למקרקעין או למפעל ולבצע את העבודות הדרושות ולגבות את הוצאותיה מבעל המקרקעין או מהמפעל.

(ב)   ערר לפי סעיף 52(א) או ערעור לפי סעיף 52(ב) אינם מעכבים את השימוש בסמכויות לפי סעיף קטן (א), זולת אם המוסמך או בית המשפט, לפי הענין, הורו אחרת.

(ג)   ביצוע עבודות על ידי החברה לפי סעיף זה אינו פוטר את בעל המקרקעין או המפעל מאחריות פלילית או אזרחית לפי חוק זה ולפי כל חיקוק אחר.

סימן ו': דוחות ומסירת מידע

 

דוחות כספיים – שנתי וביניים (תיקון התשס"ו)

  1.    (א)   חברה תערוך ליום 31 בדצמבר של כל שנה דוח כספי שנתי שלה מבוקר בידי רואה חשבון, ותגישו לרשות ולממונה עד 30 באפריל שלאחר תאריך הדוח (בחוק זה – דוח שנתי).

(ב)   חברה תערוך ליום האחרון של החודשים מרס, יוני וספטמבר של כל שנה (להלן – יום הדוח) דוחות ביניים, מסוקרים בידי רואה חשבון, ותגישם לרשות ולממונה עד תום חודשיים מיום הדוח (בחוק זה – דוח ביניים).

(ג)   דוח שנתי ודוח ביניים ייערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים לענין דוח שנתי ולענין דוח ביניים, לפי הענין, והכללים שתקבע מועצת הרשות לפי סעיף 104.

(ד)   חברה תפרסם את הדוח השנתי שלה כפי שתקבע מועצת הרשות בכללים.

(ה)   על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בתקופה הראשונה רשאית חברה להגיש את הדוחות עד תום שלושה חודשים מן המועדים הקבועים להגשתם בסעיפים הקטנים האמורים.

דוחות מידיים

  1.    (א)   מועצת הרשות רשאית לקבוע כללים בדבר חובת חברה להגיש לרשות דוחות מידיים על אירועים חריגים מסוימים שקבעה.

(ב)   הממונה רשאי לקבוע כללים בדבר חובת חברה להגיש לממונה דוחות מידיים על אירועים חריגים מסוימים שקבעה.

מסירת מידע (תיקונים: התשס"ו, התשס"ז)

  1.    (א)   מועצת הרשות או עובד שהמועצה הסמיכה, וכן הממונה, רשאים לדרוש מחברה למסור להם בכתב הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים שכללה בדוח שנתי, בדוח ביניים או בדוחות מידיים, לפי סעיף 55.

(ב)   למילוי תפקידיהם רשאים מועצת הרשות, באמצעות עובד שהיא הסמיכה, וכן הממונה –

(1)   לדרוש מחברה, וכן מדירקטור בחברה מטעם רשות מקומית, מהמנהל הכללי של חברה ובאמצעותו מכל מי שעובד בחברה או מועסק בשירותה, מידע וחומר בעניני החברה;

(2)   לעיין ברשומות ובמסמכים של חברה.

חובות דיווח לצרכנים ולציבור

  1.    (א)   מועצת הרשות רשאית לקבוע בכללים חובות דיווח לצרכנים ולציבור שיחולו על חברה, לרבות בדבר עמידתה באמות המידה שנקבעו לפי סעיף 99, ובדבר איכות המים, השפכים והקולחים שבאחריותה.

(ב)   הכללים יכול שיכללו הוראות בדבר פירוט הדוח השנתי ויתר הדיווחים ובדבר פרסומם ומועדי הפרסום.

(ג)   הוראות חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, יחולו על חברה, בשינויים המחויבים, לענין מידע בדבר איכות המים, השפכים והקולחים שבאחריות החברה, גם לאחר שתפסיק להיות בשליטת רשות מקומית, ויראו אותה כרשות ציבורית לענין זה; הרשות המקומית תמשיך לכלול את החברה ברשימה שהיא מעמידה לרשות הציבור לפי סעיף 4(ב) לחוק האמור, בהתאם לפרטים שתמסור לה החברה.

סימן ז': מילוות ואיגרות חוב

 

פטור

  1.   הוראות סעיפים 45, 46 ו-46א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, לא יחולו על חברה.

פרק ד': ניהול החברה סימן א': הגדרות

הגדרות לפרק ד'

  1.   בפרק זה –

(א)   "דירקטור חיצוני" –

(1)   בחברה בשליטת רשות מקומית – דירקטור שאינו חבר מועצת רשות מקומית ואינו עובד של רשות מקומית;

(2)   בחברה אחרת – דירקטור שמתקיימים בו תנאי הכשירות המנויים בסעיף 240 לחוק החברות;

(ב)   "חברה בשליטת רשות מקומית" – חברה שיותר מ-50 אחוזים מאמצעי שליטה בה, מסוג כלשהו, מוחזקים בידי רשות מקומית או רשויות מקומיות, וכן חברה-בת שלה שקיבלה רשיון כאמור בסעיף 15(ג).

סימן ב': הדירקטוריון

 

תנאי כשירות

  1.    (א)   כשיר לכהן כדירקטור בחברה מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות הקבועים בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות.

(ב)   לא יכהן אדם כדירקטור בחברה אם עיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כדירקטור בחברה; כהונתו של אדם כחבר מועצה או כעובד של רשות מקומית שהיא בעלת אמצעי שליטה בחברה, לא תיחשב כיוצרת ניגוד עניינים כאמור.

(ג)   מי שמונה דירקטור בחברה, ימסור לחברה, לא יאוחר מתום 14 ימים מיום מינויו, הצהרה לפיה מתקיימים בו תנאי הכשירות כאמור בסעיף קטן (א) וכן בדבר העדר ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (ב), והחברה תשלח העתק ממנה לממונה.

(ד)   חדלו להתקיים בדירקטור תנאי הכשירות, יכנס הדירקטוריון אסיפה כללית לשם ביטול מינויו ומינוי אחר במקומו.

(ה)   הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי חברה-בת שקיבלה רשיון כאמור בסעיף 15(ג).

החלת הוראות על דירקטורים מטעם רשות מקומית

  1.    (א)   דירקטורים מטעם רשות מקומית ימונו בידי מועצת הרשות המקומית, לאחר התייעצות עם הועדה לבדיקת מינויים שהוקמה לפי סעיף 18ב לחוק החברות הממשלתיות (בסעיף זה – הועדה); הוראות סעיף 18ב(ב) ו-(ג)(1), (3), (4) ו-(5) לחוק החברות הממשלתיות, יחולו, בשינויים המחויבים, על עבודת הועדה ותפקידיה.

(ב)   על דירקטורים מטעם רשות מקומית יחולו הוראות סעיפים 17א, 19, 20, 21, 22(א)(1), (3), (5) ו-(6) ו-23 לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים האלה:

(1)   בכל מקום במקום "הרשות" יקראו "הממונה";

(2)   בכל מקום במקום "השרים" יקראו "מועצת הרשות המקומית".

(ג)   לא יתמנה דירקטור מטעם רשות מקומית מי שהורשע בעבירה שבשל חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת הועדה, להיות דירקטור בחברה; דירקטור יחדל לכהן בחברה לפני תום תקופת כהונתו אם הורשע בעבירה כאמור.

(ד)   דירקטור שמונה בהיותו חבר מועצת רשות מקומית או עובד שלה, וחדל להיות חבר או עובד כאמור, יחדל לכהן כדירקטור בחברה; ואולם ניתן למנותו מחדש, לאחר התייעצות עם הועדה.

(ה)   הוראות סעיף זה יחולו גם על דירקטורים מטעם חברה בשליטת רשות מקומית בחברה-בת שלה שקיבלה רשיון כאמור בסעיף 15(ג).

החלת הוראות על חברה שאינה בשליטת רשות מקומית

  1.   חדלה חברה מלהיות חברה בשליטת רשות מקומית, יחולו, נוסף על הוראות סעיף 60, הוראות סימן ה': דירקטור חיצוני, שבפרק הראשון לחלק השישי בחוק החברות, אף אם אינה חברה ציבורית כמשמעותה בחוק החברות.

החלת הוראות על חברה בשליטת רשות מקומית (תיקון התשס"ו)

  1.    (א)   כל עוד החברה היא חברה בשליטת רשות מקומית יחולו, נוסף על הוראות סעיף 60, ההוראות האלה –

(1)   מספר חברי הדירקטוריון של החברה יהיה לפחות חמישה ולא יותר מתשעה;

(2)   לא יותר משני שלישים מחברי הדירקטוריון יהיו חברי מועצה ועובדים ברשויות מקומיות ובלבד שלא יותר מרבע מחברי הדירקטוריון יהיו חברי מועצה ברשות המקומית;

(3)   בהרכב הדירקטוריון יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים, ככל שהדבר ניתן בנסיבות הענין;

(4)   נעדר דירקטור משלוש ישיבות רצופות של הדירקטוריון או מחמש ישיבות בתקופה של שנה אחת, תמסור החברה מיד הודעה על כך לממונה, והדירקטוריון יכנס אסיפה כללית לשם ביטול מינויו ומינוי אחר במקומו, אלא אם כן אישר הדירקטוריון, בתוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה, ברוב קולות חבריו, כי הסיבה להיעדרותו היתה מוצדקת;

(5)   החלטות החברה בדבר ייעוד רווחיה טעונות אישור הממונה; חלק הממונה על החלטת החברה, תובא המחלוקת להכרעת מועצת הרשות.

(ב)   הממונה רשאי, באישור מועצת הרשות, לפטור, בכתב, חברה מהצורך לקבל את אישורו לפי הוראת סעיף קטן (א)(5), אם ראה שטעמים של מכירת מניותיה, לרבות הנפקתן לציבור או למשקיעים, מחייבים זאת; בסעיף קטן זה, "מניות" – תעודות שחברה מנפיקה בסדרות והמקנות זכות חברות או השתתפות בה, או המקנות זכות לרכישת תעודות כאמור.

תפקידי הדירקטוריון

  1.   דירקטוריון של חברה יעסוק, בין השאר, בענינים אלה, נוסף על תפקידיו כאמור בסעיף 92 לחוק החברות –

(1)   יאשר מדי שנה את תכניות ההשקעות והפיתוח של החברה וכל שוני בהן;

(2)   יאשר מדי שנה את התקציב הרגיל ואת תקציב הפיתוח של החברה וכל שוני בהם;

(3)   יקבע את תקן כוח האדם בחברה ואת מדיניות השכר בחברה, לרבות תנאי פרישה והטבות כספיות אחרות, וכל שינוי במדיניות זו;

(4)   ימנה את ועדות הדירקטוריון ויקבע את סמכויותיהן;

(5)   יעקוב אחר אופן ביצוע החלטותיו בידי המנהל הכללי של החברה.

ישיבות הדירקטוריון

  1.    (א)   ישיבות הדירקטוריון יתקיימו לפחות אחת לחודשיים.

(ב)   הדירקטוריון יקיים ישיבה מיוחדת לפי דרישת הממונה, ביוזמת הממונה או ביוזמת מועצת הרשות; הישיבה תתקיים בתוך שבעה ימים מיום הדרישה, זולת אם דרש לקיימה בתוך זמן קצר יותר; בישיבה ידונו בעניינים המפורטים בדרישה, וההחלטות יובאו מיד לידיעת הממונה, ואם הישיבה זומנה ביוזמת מועצת הרשות – גם לידיעת מועצת הרשות.

מנין חוקי בישיבות ולהחלטות

  1.    (א)    (1)   המנין החוקי לישיבות הדירקטוריון הוא רוב חברי הדירקטוריון, ובהם לפחות דירקטור חיצוני אחד; ואולם, בדירקטוריון שמספר חבריו שבעה או יותר, בישיבה שנתכנסה בשל העדר מנין חוקי בישיבה קודמת, יהיה מנין חוקי שלושה חברי הדירקטוריון, ובהם לפחות דירקטור חיצוני אחד;

(2)   המנין החוקי לענין פסקה (1) נדרש בפתיחת הישיבה.

(ב)   המנין החוקי לקבלת החלטות הדירקטוריון יהיה שלושה דירקטורים.

(ג)   החלטות הדירקטוריון יירשמו בפרוטוקול בתום כל ישיבה.

ועדות הדירקטוריון

  1.    (א)   הדירקטוריון רשאי לאצול מסמכויותיו, למעט מהסמכויות המפורטות בסעיף 64, לועדה של שלושה לפחות מבין חבריו, ואשר בה לפחות דירקטור חיצוני אחד.

(ב)   הדירקטוריון רשאי למנות ועדת השקעות ופיתוח שתפקידיה יהיו, בין השאר, לפקח על ביצוע תכניות ההשקעות והפיתוח של החברה, ולבדוק את מידת ההתאמה להוראות הממונה; לא מינה הדירקטוריון ועדה כאמור – יבצע הדירקטוריון תפקידים אלה.

סימן ג': המנהל הכללי ועובדי החברה

 

מינוי וכשירות מנהל כללי

  1.    (א)   הדירקטוריון ימנה לחברה מנהל כללי.

(ב)   הדירקטוריון לא ימנה מנהל כללי מי שהוא חבר מועצה או עובד של רשות מקומית כלשהי, או מי שהורשע בעבירה שבשל חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מנהל כללי בחברה, וטרם חלפו עשר שנים מיום גזר הדין או מיום שגמר לרצות עונש מאסר בפועל אם הוא נדון, בפסק דין סופי, לעונש כאמור.

(ג)   על המנהל הכללי יחולו תנאי הכשירות הקבועים בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות.

(ד)   כל עוד החברה היא חברה בשליטת רשות מקומית, יחולו על המנהל הכללי גם הוראות סעיף 37 לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים המחויבים, והוא יתמנה לאחר התייעצות עם הועדה האמורה בסעיף 61(א).

(ה)   חדלו להתקיים במנהל כללי תנאי כשירות, יבטל הדירקטוריון את מינויו וימנה אחר במקומו.

עובדים

  1.   לא תעסיק חברה כעובד מי שהוא עובד של רשות מקומית שהיא בעלת ענין בחברה, או של תאגיד שבשליטת רשות מקומית כאמור, או מועסק על ידן, במישרין או בעקיפין, זולת עובדים שהושאלו לחברה לפי הוראות סעיף 26.

סימן ד': ביקורת פנימית

 

ועדת ביקורת

  1.    (א)   כל עוד החברה היא חברה בשליטת רשות מקומית, יחולו עליה הוראות חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992, והדירקטוריון ימנה ועדת ביקורת מבין חבריו, שמספר חבריה לא יפחת משלושה.

(ב)   חדלה החברה מלהיות חברה בשליטת רשות מקומית, יחולו עליה הוראות פרק רביעי שבחלק הרביעי לחוק החברות, אף אם אינה חברה ציבורית כמשמעותה בחוק החברות.

מסירת דוחות ביקורת

  1.    (א)   מבקר הפנים של חברה יעביר לממונה ולרשות העתקים מדוחות הביקורת שלו.

(ב)   יושב ראש ועדת הביקורת של חברה יעביר לממונה ולרשות העתקים מהחלטות הועדה.

פרק ה': החזקת אמצעי שליטה בחברה

הגדרה (תיקון התשס"ו)

  1.   בפרק זה –

"הממשלה" – הממשלה או ועדת השרים שהיא הסמיכה לענין פרק זה ושבה חברים לפחות השרים;

"העברה", של אמצעי שליטה – לרבות הקצאה או הנפקה של ניירות ערך המקנים אמצעי שליטה או של ניירות ערך הניתנים להמרה בניירות ערך כאמור;

"העברה לאחר" – העברה למי שאינו רשות מקומית מבין הרשויות המקומיות האמורות בסעיף 73;

"השרים" – (נמחקה).

הבעלות במועד הקמת החברה (תיקון התשס"ו)

  1.   במועד הקמתה תהיה חברה בשליטה ובבעלות מלאה של הרשות המקומית שבתחומה היא פועלת; הוקמה החברה בידי יותר מרשות מקומית אחת, תהיה החברה בשליטה ובבעלות מלאה שלהן, בחלוקה ביניהן לפי כללים שתקבע מועצת הרשות בהתייעצות עם הממונה, או בחלוקה אחרת שתוסכם ביניהן באישור הממונה.

העברת אמצעי שליטה בתקופה הראשונה (תיקון התשס"ו)

  1.   בתקופה הראשונה לא תועבר לאחר השליטה בחברה ולא יועברו לאחר אמצעי השליטה בחברה, בשיעור כלשהו, אלא באישור הממשלה לאחר שקיבלה חוות דעת מאת מועצת הרשות שניתנה בהתייעצות עם הממונה; ניתן אישור כאמור, יחולו הוראות פרק זה.

החלטה על העברה או על הקצאה של אמצעי שליטה (תיקון התשס"ו)

  1.    (א)   החלטה של רשות מקומית להעביר לאחר שליטה או אמצעי שליטה בחברה, כולם או מקצתם, טעונה הסכמה של רוב חברי מועצת הרשות המקומית ובהם ראש הרשות המקומית.

(ב)   החלטה של חברה שרשות מקומית היא בעלת אמצעי שליטה בשיעור כלשהו בה, להעביר לאחר אמצעי שליטה או שליטה בחברה, טעונה הסכמה של רוב חברי מועצת הרשות המקומית ובהם ראש הרשות המקומית.

(ג)   ההחלטה הראשונה של רשות מקומית לפי סעיף קטן (א) או (ב), וכן החלטה שכתוצאה ממנה תועבר השליטה בחברה לאחר, טעונות אישור של הממשלה לאחר שקיבלו חוות דעת מאת מועצת הרשות שניתנה בהתייעצות עם הממונה;

(ד)   החלטה לפי סעיף זה לא תתקבל אלא אם נקבעו כללים לפי סעיף 77.

רכישה והחזקה של שליטה ואמצעי שליטה בחברה (תיקון התשס"ו)

  1.    (א)   לא ירכוש אדם שליטה ולא ישלוט בה אלא באישור מועצת הרשות לאחר שקיבלה חוות דעת של הממונה.

(ב)   לאחר התקופה הראשונה לא ירכוש ולא יחזיק אדם אמצעי שליטה בחברה בשיעור של עשרה אחוזים או יותר, אלא אם כן ניתן לכך אישור מועצת הרשות לאחר שקיבלה חוות דעת של הממונה, זולת אם קיבלם באישור הממשלה לפי סעיף 74; מועצת הרשות רשאית, לאחר שקיבלה חוות דעת של הממונה, ליתן אישור לרכישה מסוימת, או לסוגים של רכישות, ולהתנותו בתנאים.

(ג)   לא יעביר אדם אמצעי שליטה או שליטה בחברה כל עוד לא קיבל הנעבר אישור לפי פרק זה.

(ד)   מועצת הרשות תפרסם הוראות בדבר הדרכים להגשת בקשה לקבלת אישור לפי פרק זה, את הפרטים שייכללו בבקשה והמסמכים שיצורפו אליה.

(ה)   חדלה חברה מלהיות חברה בשליטת רשות מקומית כהגדרתה בסעיף 59(ב), רשאית מועצת הרשות לפטור אותה מהוראות סעיף 75 וסעיף זה ומהוראות כללים שנקבעו לפי סעיף 77(א) ו-(ב), כולן או מקצתן, ולקבוע תנאים לפטור כאמור.

תקנות לענין העברת אמצעי שליטה (תיקון התשס"ו)

  1.    (א)   מועצת הרשות תקבע כללים בדבר ההליכים להעברת אמצעי שליטה בחברה מאת רשות מקומית, כדי להבטיח שוויוניות בין מעוניינים ברכישה ולהפיק את מרב היתרונות לרשות המקומית ולצרכני החברה.

(ב)   מועצת הרשות רשאית לקבוע כללים בדבר החובות שיחולו על חברה שרשות מקומית החליטה לגביה כאמור בסעיף 75, ועל נושאי משרה בה, ככל שייראה דרוש להבטחת ביצועה הנאות של החלטה כאמור.

(ג)   מועצת הרשות רשאית לקבוע בכללים תנאים והגבלות נוספים להעברה של אמצעי שליטה בחברה כדי להבטיח את האינטרס הציבורי ובכלל זה נאותות הבעלות בחברה, תפקודה התקין ומניעת ריכוזיות בתחום המים והביוב.

(ד)   כללים לפי סעיף זה ייקבעו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

איסורים מיוחדים (תיקון התשס"ו)

  1.    (א)   חברה, תאגיד בשליטת חברה או בעל ענין בחברה, לא ירכשו ולא יחזיקו אמצעי שליטה בשיעור כלשהו בחברה אחרת, או בבעל רשיון משנה הפועל בתחום חברה אחרת, אלא באישור הממונה; הממונה רשאי ליתן אישור לרכישה מסוימת או לסוגים של רכישות, ולהתנותו בתנאים, הכל על פי כללים שקבעה המועצה.

(ב)   מי שמספק את רוב המים הנצרכים בתחום החברה, תאגיד השולט בו או תאגיד בשליטתו, לא ירכוש ולא יחזיק אמצעי שליטה בחברה שהוא מספק את רוב המים הנצרכים בתחומה.

מכירת אמצעי שליטה המוחזקים שלא כדין

  1.    (א)   החזיק אדם, ללא אישור כנדרש לפי חוק זה, בשליטה או באמצעי שליטה, יהיה חייב למכור את אמצעי השליטה המקנים לו שליטה או את אמצעי השליטה העודפים, לפי הענין; עד למכירה לא יהיה המחזיק

או מי מטעמו רשאי להפעיל את הזכויות מכוח אמצעי השליטה האמורים ולא יהיה תוקף להפעלת זכות כאמור.

(ב)   לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה לאחר שהממונה נתן לו התראה בכתב, רשאי בית משפט מחוזי, לבקשת הממונה, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה ולהפעלת הזכויות מכוחם עד למכירתם. (תיקונים: התשס"ו, התשס"ז) (תיקונים: התשס"ו, התשס"ז)

סימן א': הרשות, מטרותיה ותפקידיה לענין חוק זה

 

מטרות הרשות לענין חוק זה (תיקונים: התשס"ו, התשס"ז)

  1.   הרשות תהיה, לענין חוק זה, רשות פיקוח ממשלתית שמטרתה להבטיח כי מתן שירותי המים והביוב על ידי חברות שיוקמו לפי חוק זה, יהיה ברמות שירות, איכות ואמינות נאותות, ובמחירים סבירים על פי עקרון העלות המוכרת.

תפקידי הרשות וביצועם (תיקונים: התשס"ו, התשס"ז)

  1.    (א)   תפקידי הרשות, לענין חוק זה, הם, בין השאר:

(1)   לקבוע, לפי סעיף 99, אמות מידה לשירותים שעל חברה לתת, ולפקח על מילוי חובותיה של חברה על פי אמות המידה ועל טיפולה בתלונות צרכנים;

(2)   לקבוע, לפי סעיף 101, כללים לחישוב עלות השירותים שעל חברה לתת, וכללים בדבר תשלומים ותעריפים;

(3)   לבצע פעולות של בקרת העלויות של החברות, ולקבוע, לפי סעיף 102, תעריפים לכל חברה;

(4)   לקבוע, לפי סעיפים 55, 75 ו-103, כללים בדבר חובות פרסום ודיווח לצרכנים, לציבור ולרשות, שיחולו על חברה, באופן שיבטיח פומביות ושקיפות של פעולותיה, ולפקח על מילוין;

(5)   לייעץ לממונה ולשרים בעניינים שבהם עליהם להתייעץ עימה לפי חוק זה.

(ב)   תפקידי הרשות, למעט אלה שיוחדו למועצת הרשות, יבוצעו בידי מנהל הרשות בהתאם להחלטות המועצה ובאמצעות עובדי הרשות. (תיקונים: התשס"ו, התשס"ז)

82-98.   (בוטלו).

סימן ו': קביעת אמות מידה לשירות

 

אמות מידה לשירות

  1.    (א)   מועצת הרשות תקבע, בהתייעצות עם הממונה או לפי הצעתו, אמות מידה והוראות בענין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה ולהבטחתם ברציפות ולאורך זמן, ובלבד שלא יסתרו כל דין אחר.

(ב)   בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) תקבע מועצת הרשות אמות מידה והוראות בעניינים אלה:

(1)   פרקי הזמן המרביים לחיבורו של נכס למערכת המים ולמערכת הביוב, ולתיקון תקלות במערכות המים והביוב;

(2)   פרקי הזמן המרביים שבהם רשאית חברה להפסיק אספקת שירותים לצורך תיקון תקלות במערכות המים והביוב, וחובת חברה לתת הודעה מראש על הפסקות מתוכננות;

(3)   דרכי טיפול של חברה בתלונות של צרכנים.

פיצוי בשל הפרה

  1.   מועצת הרשות תקבע כללים בענין סכומי כסף שתשלם חברה לצרכנים בשל הפרת הוראות שנקבעו לפי סעיף 99.

סימן ז': קביעת כללים לחישוב עלות ותעריפים

 

כללים לחישוב עלות השירותים וכללי עדכון ותשלום

  1.    (א)   מועצת הרשות תקבע כללים לחישוב העלות הריאלית לרבות שיעור תשואה נאות על ההון של שירותי מים ושל שירותי ביוב שנותנת חברה; כללים כאמור יכול שייקבעו לפי שטח הקרקע והמבנים שאליהם או שבהם מסופקים המים או שמהם זורמים השפכים, העומס על המערכת, איכות המים, סוג השפכים ואיכותם, או כל ענין אחר שיש בו לשנות את העלות של שירותי המים או שירותי הביוב, ויכול שיתייחסו לעלות כלל השירותים שמספקת חברה או לסוגי שירותים או לכל שירות בנפרד.

(ב)   מועצת הרשות רשאית לקבוע בכללים את אופן מתן ההודעה על התשלומים בעבור השירותים שמספקת חברה לצרכניה, את אופן גבייתם, באחת או לשיעורין על פני תקופה, ובטחונות לתשלומם, ואת סדרי הגביה ובירור מחלוקות בענין תשלומים.

(ג)   מועצת הרשות רשאית לקבוע בכללים –

(1)   נוסחאות לעדכון תעריפים ותקופות שבהן יחולו הנוסחאות;

(2)   דרכי ניכוי מן התעריפים של שיעור הפחתה שייקבע לפי סעיף 102 (ד)(2);

(3)   שיעורי ריבית או הפרשי הצמדה וריבית שישולמו לחברה על תשלומים לשיעורין ועל איחור בתשלומים לחברה, ושישולמו בידי חברה בעת החזר תשלומי יתר שגבתה.

קביעת תעריפים לפי עקרון העלות המוכרת

  1.    (א)   מועצת הרשות תקבע את התעריפים לתשלומים שתגבה חברה מצרכניה בעד שירותי מים ובעד שירותי ביוב, ורשאית היא לקבוע תעריפים לתשלומים אחרים, לרבות בעד פעולות ניטור ופיקוח על שפכי תעשיה שמבצעת החברה.

(ב)   התעריפים בעד שירותי המים ובעד שירותי הביוב ייקבעו בהתאם לעלות אספקת השירותים, בהתבסס על הכללים שנקבעו לפי סעיף 101(א); כל מחיר ישקף, ככל האפשר, את עלות השירות שלו הוא נקבע.

(ג)   ניתנה מתקציב המדינה תמיכה לשם הפחתת מחיר שירות, יופחת סכום התמיכה מכלל העלות המוכרת של אותו שירות לצורך קביעת התעריף, כל עוד ניתנת התמיכה.

(ד)   בקביעת התעריפים רשאית מועצת הרשות –

(1)   שלא להביא בחשבון הוצאות, כולן או חלקן, אשר לדעתה חורגות מן הסביר או הנחוץ;

(2)   לקבוע שיעור הפחתה מעדכון תעריפים לשם התייעלות.

(ה)   בקביעת התעריפים לא תביא מועצת הרשות בחשבון הוצאות בשל תשלום קנסות או עיצומים כספיים שהוטלו לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, וכן דיבידנד או רווחים שחולקו, או הטבות שניתנו, בניגוד לצו לפי סעיף 116(א)(2).

(ו)   מועצת הרשות לא תשתמש בסמכויותיה לפי סעיף זה אלא לאחר שנתנה לחברה הזדמנות להשמיע את דברה.

(ז)   קבעה מועצת הרשות לחברה תעריפים לתשלום בעד שירות, לא תגבה החברה תשלומים בעד אותו שירות אלא בהתאם לתעריפים שאושרו לה.

(ח)   נקבעו לחברה תעריפים לפי חוק זה, לא יחולו הוראות חוק המים, בדבר קביעת מחירים ותעריפים למים ולהספקת מים, על התשלומים שמגיעים לחברה מצרכניה בעד מים שהיא מספקת ובעד הספקתם.

תשלומים בעד הקמת מערכת מים או ביוב ומניעת כפל תשלומים (תיקון התשס"ו)

  1.    (א)   מועצת הרשות תקבע כללים ותעריפים לפי סימן זה לענין תשלומים חד-פעמיים או שוטפים בעד הקמת מערכת מים או מערכת ביוב, בהתאם להוראות אלה:

(1)   לגבי נכס שכבר שולמו בשלו לרשות המקומית דמי השתתפות בהתקנת מערכת ביוב או מערכת מים, לא יחוייב בעל הנכס בתשלום לגבי השלב שעליו שולמו;

(2)   לגבי נכס שכבר שולמו בשלו, לרשות המקומית או לחברה, היטלים או אגרות לחיבור או לפיתוח מערכת מים, או היטל ביוב, או תשלום שנקבע לפי חוק זה, לא יחוייב בעל הנכס בתשלום לגבי שטח הקרקע ושטח הבנין שבשלהם שולמו, ואם שולמו לפי אמת מידה אחרת – לגבי אותה אמת מידה, לפי הענין;

(3)   על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), החליט דירקטוריון החברה כי כתוצאה מתוספת בניה בנכס בהיקף ניכר או בשל שינוי מהותי בשימוש הנעשה בנכס, נוצר צורך להקים ולחבר לנכס מערכת מים או ביוב נוספת, או להחליף את מערכת המים או הביוב הקיימת המחוברת לנכס, ניתן לחייב את בעל הנכס בתשלום לפי התעריפים שתקבע מועצת הרשות לפי סימן זה.

(ב)   קבעה מועצת הרשות לפי סעיף קטן (א), תשלומים שוטפים בעד הקמת מערכת מים או מערכת ביוב, תקבע תעריף מופחת או פטור בעד תקופה שתקבע, לענין נכסים ששולמו בשלהם תשלומים חד–פעמיים, כאמור בסעיף קטן (א)(1) ו–(2).

סימן ח': הוראות שונות

 

כללי דיווח

  1.   ראתה מועצת הרשות כי הדבר דרוש לה למילוי תפקידיה לפי סעיפים 101 ו-102, רשאית היא לקבוע לחברות כללים בדבר הכללת פרטים בדוחות שיוגשו לפי סעיף 54 או בדוחות נפרדים, אם הם לא נדרשים לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים או כללי הדיווח המקובלים, או אם הם מהווים פירוט נוסף של הנדרש לפי העקרונות והכללים האמורים.

דוח מתקן או נוסף

  1.   מועצת הרשות רשאית להורות לחברה, לאחר שניתנה לה הזדמנות להשמיע את טענותיה, להגיש, בתוך תקופה שתורה –

(1)   דוח המתקן דוח שהוגש לפי חוק זה או דוח שיכלול חוות דעת נוספת על חוות דעת שנכללה בו, אם נוכחה כי דוח שהוגש לה אינו כנדרש לפי סעיפים 54 ו-104, או כי פרטים שנמסרו מכוח הוראות סעיפים 55 או 56 מחייבים מתן הוראה כאמור;

(2)   דוחות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או סקר אותם או של רואה חשבון אחר במקום אלה שנכללו בדוח שהוגש לרשות, אם לדעתה הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים, או לפי הכללים שנקבעו כאמור בסעיף 104, ואינם משקפים בצורה נאותה את מצב עסקי החברה.

דרך קביעת כללים

  1.   אמות מידה וכללים שתקבע מועצת הרשות לפי חוק זה יכול שיהיו לכל החברות, לסוגי חברות או לחברה מסויימת.

שמיעת הצעות ועמדות (תיקון התשס"ו)

  1.   לצורך מילוי תפקידיה לפי חוק זה תאפשר מועצת הרשות, למשרדי הממשלה, לרשויות ציבוריות, לנציגי ארגוני צרכנים ארציים ומקומיים, לרבות ארגוני צרכנים שהוקמו לטיפול בנושאי חוק זה, לנציגי ארגונים שעניינם בשמירה על איכות הסביבה, ולכל גורם מעוניין אחר, להביא לפניה, בדרך ובמועדים שתקבע, לאחר קבלת חוות דעת הממונה, הצעות ועמדות לענין קביעת אמות המידה לפי סעיף 99, תעריפים לפי סעיפים 102 ו-103 וכללים לפי סעיפים 57, 101 ו-103.

ברור תלונות

  1.   הרשות תברר תלונות של צרכנים, ובלבד שפנו תחילה לחברה הנוגעת בדבר.

דוח שנתי ופרסום פומבי של כללים, החלטות ותעריפים

  1.    (א)   הרשות תפרסם אחת לשנה דוח על פעולותיה ועל פעילויות החברות, כפי שתמצא לנכון; הדוח יוגש לשרים ולועדת הכלכלה של הכנסת ויועמד לעיון הציבור.

(ב)   הרשות תפרסם ברבים את אלה:

(1)   אמות מידה וכללים שקבעה מועצת הרשות;

(2)   תעריפים שקבעה מועצת הרשות;

(3)   ביאורים בדבר אופן קביעת התעריפים;

(4)   החלטות אחרות של מועצת הרשות שיש בהן ענין לציבור;

(5)   ממצאים של בקרת עלויות שתערוך הרשות ונתונים סטטיסטיים.

(ג)   פרסומי הרשות יהיו בדרך שתקבע מועצת הרשות, ובלבד שאמות מידה, כללים ותעריפים כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ו-(2) יפורסמו גם ברשומות וברשת תקשורת אלקטרונית, סמוך ככל האפשר לאחר קביעתם.

(ד)   פרסומי הרשות כאמור בסעיף קטן (ב) יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ובמשרדי החברות הנוגעות בדבר.

(ה)   על אף האמור בסעיף זה רשאית מועצת הרשות לפטור החלטה או נתונים מסויימים מפרסום, אם לדעתה שמירה על סוד מסחרי של חברה או של אדם אחר או טעמים אחרים שבטובת הציבור מצדיקים זאת; הודעה על מתן פטור כאמור תפורסם בדרך שבה היו מתפרסמים ההחלטה או הנתונים אילולא ניתן הפטור.

פרק ז': הממונה

מינוי הממונה (תיקון התשס"ו)

  1.    (א)   מנהל הרשות ימנה, באישור שר הפנים, ממונה על עניני החברות לשירותי מים וביוב; הממונה יהיה עובד הרשות.

(ב)   הודעה על מינוי הממונה תפורסם ברשומות.

תפקידי הממונה (תיקון התשס"ו)

  1.   הממונה, בכפוף להנחיות, להוראות ולכללים שקבעה מועצת הרשות בהתאם לסמכויותיה –

(1)   יתן לחברות רשיונות כאמור בסעיף 15;

(2)   יחליט בבקשות לאישור הסכמים כאמור בסעיפים 9 ו-10 בין רשויות מקומיות לבין חברות;

(3)   יחליט בבקשות של חברות בעניינים הטעונים אישורו, הסכמתו או הרשאתו, לפי חוק זה;

(4)   ייעץ וייתן חוות דעת לרשות ולשרים, בעניינים המנויים לענין זה בחוק זה;

(5)   יעקוב אחר פעילותן של חברות ואחר מילוי התנאים וההוראות שקבע להן לפי חוק זה וברשיונות ואחר קיום אמות המידה וההוראות שקבעה המועצה לפי סעיף 99;

(6)   ימלא כל תפקיד אחר ויפעיל כל סמכות אחרת שניתנו לו בחוק זה, לשם השגת מטרותיו.

אישור תכניות

  1.   הממונה רשאי לדרוש מחברה להגיש לאישורו, באופן ובמועד שידרוש, תכניות אב למים ולביוב, ותכנית פיתוח שנתית או רב-שנתית, שלמה או בחלקים, לצורך פעילויותיה לפי הרשיונות שניתנו לה.

כללים לחומרים ולאבזרים

  1.    (א)   ראה הממונה צורך בכך לשם הבטחת האספקה הסדירה והתקינה של שירותי המים והביוב לאורך זמן, רשאי הוא, בהתייעצות עם מועצת הרשות ועם שר הבריאות ובכפוף לכל דין, לקבוע כללים לענין החומרים והאבזרים של מערכות המים והביוב.

(ב)   כללים שקבע הממונה לפי סעיף זה יהיו פתוחים לעיון הציבור במשרדיו, ובמשרדי החברות.

דיון נוסף במועצה

  1.   סברה חברה כי דרישה או כללים של הממונה לפי סעיפים 112 או 113 עלולים להביא להעלאה ניכרת בעלויותיה במתן השירותים, אשר תשפיע באופן ניכר על התעריפים שהיא תבקש לאשר לה, רשאית היא לפנות לממונה בבקשה כי הענין ידון במועצת הרשות; שוכנע הממונה כי יש יסוד לסברתה זו של החברה, יביא את הנושא לדיון במועצת הרשות; מועצת הרשות רשאית לאחר שמיעת עמדות הממונה והחברה, להורות על הארכת המועד לביצוע הדרישה או הכללים.

פרק ח': פיקוח על ניהולה התקין של חברה ומילוי חובותיה

סימן א': תיקון פגמים

 

הודעה לחברה על פגמים (תיקון התשס"ו)

  1.    (א)   היה הממונה סבור כי חברה פלונית אינה מנהלת את עסקיה באופן תקין או שאינה ממלאת אחר הוראות שנקבעו ברשיון או לפי חוק זה, לרבות אמות מידה וכללים שקבעה מועצת הרשות, ישלח הודעה בכתב לחברה ובה יפרט את הפגמים ואת התקופה שבה נדרשת החברה לתקנם, וייתן לחברה

הזדמנות להגיש את הערותיה או את השגותיה לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם, וזאת בתוך התקופה האמורה או תקופה קצרה ממנה כפי שיפורש בהודעה.

(ב)   הגישה חברה הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן הממונה סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן, ויודיע על החלטתו לחברה, ואם דרש את תיקונם של הפגמים – יקבע מחדש את התקופה שבה על החברה לעשות כאמור.

צו לתיקון פגמים (תיקון התשס"ו)

  1.    (א)   לא תיקנה חברה פגמים כנדרש בהודעת הממונה לפי סעיף 115, בתוך התקופה שנקבעה לכך, רשאי הממונה באישור מועצת הרשות, ליתן לחברה צו –

(1)   המורה לה לעשות מעשה שהיא חייבת לעשותו על פי חוק זה או הרשיון, או להימנע מלעשות מעשה שאסור לה לעשותו על פי חוק זה או הרשיון;

(2)   האוסר עליה לחלק דיבידנד או רווחים לבעלי המניות של החברה ועל מתן הטבות לנושאי משרה בה או לעובדיה מעבר לשכרם הרגיל לפני מתן ההודעה לפי סעיף 115.

(ב)   הודעה על מתן צו לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

(ג)   על מתן צו לפי סעיף זה רשאים החברה, בעל מניות בה ונושא משרה בה, לפי הענין, לערער לבית משפט השלום.

סימן ב': מינוי מנהל מיוחד וועדת הנהלה

 

מינוי מנהל מיוחד (תיקון התשס"ו)

  1.    (א)   היה הממונה סבור כי חברה פלונית אינה ממלאת אחר חובותיה לפי חוק זה, או שהיא מנהלת את עסקיה באופן שאינו מאפשר לה למלא את חובותיה לפי חוק זה או שלא יאפשר לה לעשות כן, רשאי הממונה, לאחר שנתן לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה, להשעות את המנהל הכללי של החברה מתפקידו, למנות לה מנהל מיוחד שינהל את עסקיה ולמנות ועדת הנהלה שתייעץ למנהל המיוחד; החלטת הממונה טעונה התייעצות עם מועצת הרשות.

(ב)   למנהל מיוחד שנתמנה לפי סעיף קטן (א) יהיו כל הסמכויות והתפקידים שיש למנהל הכללי של החברה, לדירקטוריון שלה, לועדות הדירקטוריון שלה ולדירקטורים שלה, על פי הוראות חוק זה ועל פי תקנון החברה וההחלטות שנתקבלו בה כדין; כל עוד ממלא המנהל המיוחד את תפקידו לא ימלאו הדירקטוריון, ועדותיו וחבריו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם.

(ג)   הממונה רשאי להורות לחברה לשלם למנהל המיוחד שכר והוצאות כפי שיקבע, ואם היה המנהל המיוחד עובד המדינה, רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

(ד)   הודעה על מינוי מנהל מיוחד ועל סיום תפקידו תמסר לרשם החברות.

תפקידי המנהל המיוחד

  1.    (א)   תפקידיו של המנהל המיוחד הם –

(1)   לנהל את החברה;

(2)   לבדוק את הגורמים לפגמים שנתגלו בניהולה של החברה;

(3)   להגיש את המלצותיו לממונה לענין הפעולות הנדרשות לתיקון הפגמים, ובין השאר רשאי הוא להמליץ על העברת ניהול החברה לידי אחר, על פירוקה של החברה לשתי חברות או יותר, או על העברת שירותי המים והביוב שבידי החברה, כולם או חלקם, לחברה אחרת.

(ב)   הממונה רשאי לקבל את המלצותיו של המנהל המיוחד לפי סעיף קטן (א)(3), או לדחותן; קיבל הממונה את ההמלצות, רשאי הוא להורות למנהל המיוחד לפעול ליישומן; לא קיבל הממונה את ההמלצות, רשאי הוא לפעול בכל דרך שתיראה לו לתיקון הפגמים.

ועדת הנהלה

  1.    (א)   ועדת הנהלה שנתמנתה לפי סעיף 117(א) תייעץ למנהל המיוחד במילוי תפקידיו לפי סעיף 118, וכן תאשר את מאזן החברה ותמנה לה רואה חשבון, כאילו היתה האסיפה הכללית של החברה.

(ב)   המנהל המיוחד יהיה יושב ראש ועדת ההנהלה.

(ג)   הממונה רשאי להורות לחברה לשלם לחברי ועדת ההנהלה גמול כפי שיקבע, ואם היו החברים עובדי המדינה, רשאי הממונה להורות כי הגמול ישולם לאוצר המדינה.

מתן ידיעות

  1.   נתמנה מנהל מיוחד לפי סעיף 117(א), יהיו המנהל הכללי וכל דירקטור של החברה, וכן כל אדם אחר המועסק אצל החברה, חייבים, לפי דרישת המנהל המיוחד או מי שהוא הסמיך לכך, למסור לו או לשלוחיו את הידיעות, הפנקסים, המסמכים או כל מידע אחר שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע תפקידיו של המנהל המיוחד.

סיום תפקיד

  1.   מנהל מיוחד וועדת ההנהלה יתמנו לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים; ואולם הממונה רשאי, אם ראה כי הדבר דרוש לשם השלמת תפקידם, להאריך את תקופת מינוים לתקופה נוספת של שישה חודשים.

סייג לפירוק ולמינוי כונס נכסים

  1.    (א)   המנהל המיוחד רשאי, באישור הממונה, להורות כי בתוך תקופה שלא תעלה על ארבעה עשר ימים מיום מינויו לא תקיים החברה התחייבויות כספיות שמועד קיומן חל באותה תקופה או קודם לכן.

(ב)   המליץ המנהל המיוחד על העברת ניהול החברה לידי אחר או על פירוקה או על העברת שירותי המים והביוב שבידי החברה לחברה אחרת, וההליכים הדרושים לשם כך טרם הסתיימו, רשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) לתקופות נוספות ובלבד שלא יעלו בסך הכל על תשעים ימים.

(ג)   נתמנה מנהל מיוחד לחברה, לא יתן בית המשפט, כל עוד מינוי המנהל המיוחד בתקפו, צו לפירוק או לכינוס נכסים של החברה.

(ד)   נציג היועץ המשפטי לממשלה יוזמן לכל הליך שנפתח בבית המשפט בענין מינוי מפרק או כונס נכסים לחברה.

(ה)   המנהל המיוחד, הממונה, החברה וכל הפועל מטעמה, לא ישאו בכל אחריות בשל מתן הוראה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) או בשל אי מילוי התחייבות בהתאם להוראה שניתנה כאמור, ובלבד שפעלו בתום לב.

אחריות ושיפוי

  1.    (א)   מנהל מיוחד וחברי ועדת הנהלה –

(1)   חבים כלפי החברה חובת זהירות וחובת אמונים כאמור בסעיפים 252 ו-254 לחוק החברות, כאילו היו נושאי משרה בחברה, בשינויים המחויבים;

(2)   יפעלו ברמת מיומנות שבה היה פועל אדם סביר הממלא תפקידים אלה באותן הנסיבות.

(ב)   המדינה תשפה מנהל מיוחד וחבר ועדת הנהלה על תשלום שנתחייבו בו לצד שלישי, לרבות הוצאות משפט סבירות, בשל ביצוע תפקידיהם לפי סימן זה, ובלבד –

(1)   שהחיוב הוא על פי פסק דין או פסק בורר שהמדינה הסכימה למינויו, ולמדינה ניתנה אפשרות להצטרף להליך או לנהל את ההגנה בו מטעם הנתבעים;

(2)   שהתובע שיפוי פעל בתום לב.

פרק ט': עונשין ועיצומים כספיים

סימן א': עונשין

 

עבירות ועונשין

  1.    (א)   חברה, או מי מטעמה, העוסקים בפעילות חיונית או בפעילות נוספת בלא רישיון שניתן לחברה בהתאם להוראות סעיף 14, דינם – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(ב)   העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין –

(1)   מוסר דיווח או הודעה לפי הוראה שנקבעה לפי סעיף 51(א)(2) או (3) שהם כוזבים;

(2)   אינו עורך דוח שנתי או דוחות ביניים, אינו מגישם או אינו מפרסמם בהתאם להוראות סעיף 54 או כללים שנקבעו לפי סעיף 55;

(3)   אינו ממלא אחר דרישה לפי סעיפים 56 או 120;

(4)   גובה תשלומים שלא בהתאם לתעריפים לתשלום שירות שקבעה לו מועצת הרשות בניגוד להוראות סעיף 102(ז);

(5)   מפר צו לתיקון פגמים, שניתן לפי סעיף 116.

(ג)   מי שאינו ממלא אחר דרישה לפי סעיף 51(ג), דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(ד)   היתה עבירה לפי סעיף זה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה, כלהלן:

(1)   לענין עבירה לפי סעיף קטן (א) – פי שניים מן הקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין;

(2)   לענין עבירה לפי סעיף קטן (ב) – הקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין;

(3)   לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג) – פי שלושה מהקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין.

(ה)   נעברה עבירה לפי סעיף זה על ידי תאגיד, דינו – כפל הקנס שנקבע לעבירה.

אחריות נושא משרה

  1.    (א)   נושא משרה בחברה חייב לפקח ולעשות כל שאפשר כדי למנוע ביצוע עבירה מהעבירות המנויות בסעיף 124 בידי החברה או מי מטעמה; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; לענין סעיף זה,

"נושא משרה" – דירקטור, המנהל הכללי וכל ממלא תפקיד כאמור גם אם תואר משרתו שונה, או בעל תפקיד אחר בחברה האחראי מטעמה על התחום שבו נעברה העבירה.

(ב)   נעברה עבירה לפי סעיף 124 על ידי חברה או על ידי מי מטעמה, חזקה היא כי נושא המשרה בחברה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

השחתת מיתקן מים או ביוב

  1.    (א)   המשחית כל מיתקן או חלק של מערכת ביוב, למעט מיתקן לשימוש פרטי, הגורם לו נזק או המסלק אותו ממקומו, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב)   הגורם ברשלנות נזק לכל מיתקן או חלק של מערכת מים או מערכת ביוב, למעט מיתקן לשימוש פרטי, דינו – מאסר שנה או קנס פי שניים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

הפרעה לבעל רשיון

  1.    (א)   העושה שלא כדין אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים –

(1)   מפריע, מונע או מעכב מתן שירותי מים או שירותי ביוב;

(2)   מפריע לחברה או למי מטעמה, בהקמתה, בהפעלתה, בקיומה, בשינויה, בבדיקתה או בתיקונה של מערכת מים או מערכת ביוב, או חלק ממנה;

(3)   מתחבר למערכת מים או למערכת ביוב של חברה בלא הסכמתה, או מאפשר לאדם אחר להתחבר למערכות אלה שלא בהסכמת חברה.

סמכויות לדרוש ידיעות ומסמכים (תיקון התשס"ו)

  1.    (א)   התעורר חשד לעבירה על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הממונה או עובד הרשות שהממונה הסמיך לכך בכתב, לדרוש מחברה כל מסמך הנוגע לענין, לרבות דינים וחשבונות, פנקסים ותעודות או מסמכים אחרים ופלט המופק על ידי מחשב (להלן – מסמכים).

(ב)   המסמכים יוחזרו למי שממנו נלקחו, לא יאוחר מתום שלושה חודשים מיום שנלקחו, אלא אם כן הם דרושים לשם ניהול הליך פלילי; שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת הממונה ולאחר שניתנה למי שממנו נלקחו המסמכים הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להאריך תקופה זו בתנאים שיקבע.

(ג)   הממונה ימסור למי שממנו נלקחו העתק צילומי מהמסמכים שנלקחו ממנו בתוך שבעה ימים מהיום שבו נלקחו, אם ביקש זאת.

צו איסור וצו עשה

  1.   נעשה מעשה בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לכאורה לפי סימן זה, בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, ועל שלוחיו או קבלניו, להפסיק את המעשה המהווה עבירה או לעשות מעשה שימנע המשך קיומה של העבירה, ותוקפו של הצו יהיה עד שבית המשפט יבטל או ישנה אותו.

סימן ב': עיצום כספי

 

עיצום כספי

  1.    (א)   היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין –

(1)   הפר הוראות סעיף 25(א) או (ב);

(2)   הפר הוראות לפי סעיף 26(א) או (ב);

(3)   פעל כאמור בסעיף 29(א) ללא אישור לפי סעיף 29(ב) או בניגוד לתנאיו;

(4)   הפר הוראות סעיף 54 או כללים שנקבעו לפי סעיף 55 או 57;

(5)   הפר הוראות סעיף 69;

(6)   הפר כללים שנקבעו לפי סעיף 104.

(ב)   היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור פי שניים מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין –

(1)   הפר הוראות סעיף 28;

(2)   הפר הוראות סעיפים 74, 75, 76, 78 או 79;

(3)   הפר הוראות סעיפים 31 או 33 בשל אי מילוי הוראות שנקבעו לפי סעיף 99 לענין אמות מידה לשירות, או הפר כללים שנקבעו לפי סעיף 113 לענין החומרים והאבזרים של מערכות המים והביוב;

(4)   לא מילא אחר דרישה או צו שניתנו לפי סעיפים 56, 105, 112, 116 או 120;

(5)   גבה תשלומים בניגוד לכללים שנקבעו לפי סעיף 101 או בניגוד לקביעה לפי סעיף 102(א).

הפרה נמשכת והפרה חוזרת

  1.    (א)   בהפרה נמשכת ייתוסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה עיצום כספי בשיעור החלק החמישים הקבוע לאותה הפרה לכל יום שבו נמשכה ההפרה.

(ב)   בהפרה חוזרת ייתוסף על העיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לענין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה שנקבע לגביה עיצום כספי, בתוך שנתיים מיום שהוטל עיצום כספי על ההפרה המקורית.

שיעורים מעודכנים

  1.   עיצום כספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום הדרישה לתשלומו, ואם הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו – לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

דרישת העיצום הכספי ותשלומו

  1.    (א)   עיצום כספי על הפרה לפי סעיף 130 ישולם לפי דרישת הממונה, בתוך שלושים ימים מיום קבלתה; הדרישה תוצא לאחר שהממונה הודיע למי שאליו נועדה על הכוונה להוציאה, וניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.

(ב)   הממונה רשאי להורות למי ששילם עיצום כספי לפרסם את דבר התשלום בעיתון, בנוסח שיורה; הורה כן הממונה, יפורסם הדבר בנוסח האמור בתוך שלושה ימים מיום מתן ההוראה; לא פורסם הדבר כאמור, רשאי הממנה לפרסם את דבר התשלום בעיתון, ולגבות את הוצאת הפרסום ממי שהיה חייב לעשותו; התקבל ערעור על הדרישה, יפרסם הממונה את דבר קבלת הערעור.

ערעור

  1.    (א)   על דרישה כאמור בסעיף 133 ניתן לערער לבית המשפט השלום בתוך 30 ימים מקבלת הדרישה.

(ב)   הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים, זולת אם הסכים לכך הממונה או אם הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע ההחלטה.

(ג)   התקבל ערעור, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן – הפרשי הצמדה וריבית) מיום תשלומו ועד יום החזרתו.

(ד)   על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות.

הפרשי הצמדה

  1.   לא שולם עיצום כספי במועד, ייתוספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית.

גביה

  1.   עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה).

שמירת אחריות פלילית

  1.    (א)   תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל ההפרה.

(ב)   הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם – יוחזר לו העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

פרק י': תחולת חוקים והוראות שונות

אי תחולת פקודת העיריות

  1.   הוראות פקודת העיריות, ובכלל זה הוראות סעיפים 170(א) ו-249א, לא יחולו על חברה.

ביטול סמכויות הרשות

  1.    (א)   החל ביום תחילת פעילות החברה תהיה כל אחת מן הרשויות המקומיות שבתחום החברה (להלן – הרשות המקומית) משוחררת מחובותיה לאספקת שירותי מים ושירותי ביוב וכן מחובותיה לביצוע פעילות נוספת שהיא העבירה לחברה, ויינטלו ממנה סמכויותיה על פי כל דין בכל הנוגע לאספקתם ולהטלה ולגביה של תשלומי חובה בקשר אליהם; ואולם אין בכך כדי לגרוע מחובות הרשות המקומית כבעלת מניות בחברה.

(ב)   בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), הרשות המקומית לא תפעל, לעניין אספקת שירותי מים ושירותי ביוב ולעניין שהיא העבירה לחברה, כאמור בהוראות החוקים האלה ובתקנות ובחוקי העזר שהותקנו מכוחם, לפי הענין –

(1)   סעיפים 235(2), 237 ו-238 לפקודת העיריות;

(2)   סעיף 147 לצו המועצות המקומיות (א), התשי"א-1950, ולצו המועצות המקומיות (ב), התשי"ג-1953, וסעיף 63(א) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958;

(3)   פקודת העיריות (אספקת מים);

(4)   חוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962.

הסמכת עובד החברה כנותן אישור לעסק

  1.   השר לאיכות הסביבה רשאי להסמיך עובד של חברה להיות נותן אישור לענין חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, בכל הנוגע למתן אישור מוקדם לפי סעיף 6 לחוק האמור ולקביעת תנאים מוקדמים, תנאים ברשיון ותנאים נוספים ברשיון, כמשמעותם בסעיף 7 לחוק האמור, שעניינם איכות

שפכי התעשיה שיוזרמו מעסק למערכת הביוב; הוסמך עובד כאמור – יחולו עליו במילוי תפקידו הוראות חוק העונשין החלות על עובד ציבור וכן החיקוקים האמורים בסעיף 86(3) עד (6).

תיקון חוק המים – מס' 14

  1.   בחוק המים, בסעיף 20יב –

(א)   בסעיף קטן (א), במקום "או לאיגוד ערים" יבוא "לאיגוד ערים או לחברה כמשמעותה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001";

(ב)   בסעיף קטן (ג), אחרי "לאיגוד ערים" יבוא "לחברה כמשמעותה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001".

תיקון חוק מדידת מים – מס' 2

  1.   בחוק מדידת מים, התשט"ו-1955, בסעיף 13, בסיפה, במקום "על רשויות מקומיות" יבוא "רק על רשויות מקומיות או חברות כמשמעותן בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001".

תיקון חוק החברות הממשלתיות – מס' 12

  1.   בחוק החברות הממשלתיות –

(1)   בסעיף 60א(ב), אחרי פסקה (4א) יבוא:

"(4ב)   לענין כשירות לכהונה לרשות לשירותים ציבוריים – מים וביוב, לפי חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, במקום הוראות סעיף 16א יחולו הוראות סעיפים 82(ב)(3) ו-93 לחוק האמור";

(2)   בתוספת, בסופה יבוא:

"15.   הרשות לשירותים ציבוריים – מים וביוב, לפי חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001".

תיקון חוק התכנון והבניה – מס' 55

  1.   בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, בסעיף 157א –

(1)   בסעיף קטן (א), בהגדרה "ספק", בסופה יבוא "או חברה כמשמעותה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 (להלן – חוק תאגידי מים וביוב), לפי הענין";

(2)   בסעיף קטן (ה), בסופו יבוא:

"(3)   על אף האמור בפסקה (1), הרשות המאשרת לא תיתן אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2), (ג) ו-(ד)(2) לבנין חדש שנבנה בתחומה של חברה כמשמעותה בחוק תאגידי מים וביוב, אלא לאחר שהחברה האמורה אישרה כי הבנין מחובר למערכת המים ולמערכת הביוב, או כי קיים פתרון אחר לשפכים, בהתאם לשימוש בבנין ולמטרותיו, ועל פי כל דין".

דין המדינה

  1.   דין המדינה לענין חוק זה כדין כל בעל מקרקעין או צרכן אחר.

כללים לענין הפסקת שירותים (תיקון התשס"ו)

  1.    (א)   מועצת הרשות, תקבע, בכללים, את המקרים והתנאים שבהם רשאית חברה להפסיק או לצמצם מתן שירותי מים וביוב לצרכן או למקרקעין, לרבות בשל אי תשלום תשלומים שדרשה ממנו.

(ב)   מועצת הרשות, בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, תקבע את המקרים והתנאים שבהם רשאית חברה להפסיק או לצמצם מתן שירותי מים וביוב בשל אי קיום הוראה או דרישה לפי סעיף 51.

(ג)   כללים לפי סעיף זה ייקבעו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

המצאת מסמכים

  1.    (א)   הודעה או הוראה שיש להמציא לאדם לפי סעיפים 36, 43, 48 ו-51, המצאתם תהיה באחת מאלה –

(1)   במסירה לידו; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו – לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר בני אדם – במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו;

(2)   במשלוח מכתב רשום למענו של האדם, התאגיד או חבר בני האדם, עם אישור מסירה, ויראו את תאריך המסירה שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה.

(ב)   נוכח הממונה שאי אפשר להמציא את המסמך כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להתיר המצאתו באחת או יותר מדרכים אלה –

(1)   בהדבקת עותק שלו במקום הנראה לעין במקרקעין נושא המסמך;

(2)   בפרסום מודעה ברשומות או בעתון יומי שאישר;

(3)   בכל דרך אחרת שתיראה לו. (תיקון התשס"ו)

  1.   (בוטל).

החלת החוק על חברה קיימת (תיקונים: התשס"ב, התשס"ו)

  1.    (א)   בסעיף זה, ובסעיפים 149א ו-150, "חברה" – כמשמעותה בחוק החברות.

(ב)   רשות מקומית שהקימה לפני תחילתו של חוק זה חברה להפעלת משק המים והביוב בתחומי הרשות המקומית, והעניקה לה בעלות, חכירה או זכות שימוש בנכסי מערכת המים ומערכת הביוב שלה, כולם או מרביתם, רשאית להחליט, בדרך האמורה בסעיף 3(ב), כי חוק זה יחול על אותה חברה.

(ג)   החלטה לפי סעיף קטן (ב) טעונה אישור כאמור בסעיף 5(א), והוראות סעיף 5(ב) יחולו, בשינויים המחויבים; בקשה לאישור תוגש בידי הרשות המקומית לממונה, בצירוף כל אלה –

(1)   מסמכי ההתאגדות של החברה;

(2)   כל ההסכמים שבין הרשות המקומית לבין החברה;

(3)   דוחות כספיים מבוקרים לשנה שהסתיימה לפני הגשת הבקשה;

(4)   כל מסמך ומידע נוסף שידרוש הממונה הקשור למשק המים והביוב שבתחום הרשות המקומית ולפעולותיה, נכסיה והתחייבויותיה של החברה.

(ד)   מועצת הרשות רשאית, לאחר שקיבלה את חוות דעת הממונה, להתנות את אישורה בשינוי המסמכים וההסכמים האמורים בסעיף קטן (ג)(1) ו-(2) ובכל תנאי אחר שייראה לה דרוש להשגת מטרותיו של חוק זה.

(ה)   אישרה מועצת הרשות את החלטות הרשות המקומית ומולאו התנאים שקבעה לפי סעיף קטן (ד), וניתן לחברה רשיון לפי סעיף 15, יחולו הוראות חוק זה החל ביום מתן הרשיון, והוא ייחשב כיום תחילת פעילות החברה, ואולם רשאית המועצה לקבוע כי התקופה הראשונה לענין החברה תהיה פחות משלוש שנים מאותו יום, דרך כלל או לענין הוראה מהוראות חוק זה, וכן רשאית מועצת הרשות לקבוע הוראות מעבר בענין הדירקטורים והמנהל הכללי של החברה המכהנים ביום מתן הרשיון.

החלת החוק על חברה להפעלת משק המים והביוב (תיקון התשס"ב)

149א. (א)   הוראות חוק זה יחולו גם על חברה שזכתה במכרז להפעלת משק המים והביוב של רשות מקומית, שפורסם ערב תחילתו של חוק זה, וזאת אף אם לא מתקיים בה האמור בסעיפים 73 ו-74, ובלבד שנתקבל לכך אישור הממונה.

(ב)   הממונה רשאי להתנות את אישורו בתנאים, לרבות לענין שינוי במסמכי ההתאגדות של החברה הזוכה, שינוי בתנאים בהסכם שאמור להחתם בין החברה הזוכה והרשות המקומית, ובכל תנאי אחר שייראה לו דרוש להשגת מטרותיו של חוק זה.

(ג)   הממונה רשאי להתנות את אישורו בכך שהרשות תקים חברה לפי חוק זה, אשר תתקשר בהסכם עם החברה הזוכה, בתנאים שיקבע הממונה, ויראו לענין זה את החברה הזוכה כתאגיד אשר ניתן לתת לו רשיון משנה לפי סעיפים 24 או 25, בשינויים המחויבים ובשינויים שיקבע הממונה.

שמירת זכויות

  1.   אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בזכויותיהן של אגודות שיתופיות ובכפוף להוראות סעיף 149 – של חברות, שהוקמו להפעלת משק מים או משק ביוב ברשויות מקומיות, לפני תחילתו של חוק זה.

הגבלת התחולה על מועצות אזוריות (תיקון התשס"ו)

  1.   חוק זה לא יחול על רשות מקומית שהיא מועצה אזורית ואולם השרים רשאים, בצו, על פי הצעת מועצת הרשות, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להחיל חוק זה על מועצות אזוריות ולקבוע תנאים והתאמות לכך.

הוראות מעבר לענין תעריפים והפסקת שירות (תיקון התשס"ו)

  1.    (א)   כל עוד לא נקבעו לחברה תעריפים לפי חוק זה, ימשיכו לחול בתחומה התעריפים שנקבעו לפי כל דין ושהיו בתוקף ערב יום תחילת פעילות החברה, והיא תהיה זכאית לגבות מן הצרכנים תשלומים לפי התעריפים האמורים; מועצת הרשות רשאית, כל עוד לא קבעה לחברה תעריפים לפי חוק זה, לקבוע עדכונים לתעריפים אלה, לפי שיעור השינוי של הסל הקובע כהגדרתו בסעיף 112א לחוק המים, או לפי מדד אחר שייראה לה הולם.

(ב)   כל עוד לא נקבעו כללים לפי סעיף 146, יחולו, לענין הפסקה או צמצום שירותים בידי חברה, ההסדרים שנקבעו לפי כל דין ושהיו בתוקף בתחומה ערב יום תחילת פעילותה.

הוראות לענין ניהול חשבון בנק נפרד ברשות מקומית (תיקון התשס"ד)

152א. (א)   בסעיף זה, "רשות מקומית מיוחדת" – רשות מקומית שמתקיימים בה כל אלה:

(1)   סכום החוב המצטבר שלה, בשל אספקת המים, לספק המים, עולה על 120% מהחשבון החודשי הממוצע של שלושת החודשים האחרונים;

(2)   שיעור הגירעון המצטבר שלה, כפי שהופיע בדוח המבוקר האחרון, הוא 17.5% או יותר.

(ב)    (1)   שר הפנים, או מי שהוא הסמיך לכך, יוודא קיום התנאים המפורטים בסעיף קטן (א) בתוך שבועיים ממועד פניית ספק המים אליו בבקשה להכריז כי רשות מקומית מסוימת היא רשות מקומית מיוחדת;

(2)   קבע שר הפנים כי מתקיימים ברשות המקומית התנאים האמורים בסעיף קטן (א), יכריז כי הרשות המקומית היא רשות מקומית מיוחדת; לא הגיב השר בתוך שבועיים ממועד הפניה, תיחשב הרשות המקומית כרשות שהוכרז עליה שהיא רשות מקומית מיוחדת.

(ג)   לרשות מקומית מיוחדת המפעילה בעצמה את שירותי המים והביוב שבתחומיה, יהיה חשבון בנק נפרד אשר ישמש רק להפקדת דמי המים ואגרות או תשלומים הקשורים במים ובביוב, שהרשות המקומית המיוחדת גובה מצרכניה, למעט היטלי פיתוח (בסעיף זה – החשבון הנפרד); הכספים בחשבון

הנפרד ייועדו לתשלום החשבונות השוטפים לספק המים בשל אספקת המים בעבור התקופה שבה היתה הרשות המקומית רשות מקומית מיוחדת.

(ד)   נותרו בחשבון הנפרד כספים לאחר תשלום החשבונות האמורים, תועבר היתרה לחשבון הבנק שבו הופקדו ההכנסות ממים ומביוב ערב היות הרשות רשות מקומית מיוחדת.

(ה)   הכספים שבחשבון הנפרד לא יהיו ניתנים לעיקול, לשעבוד או להמחאה, ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בשעבודים שנרשמו כדין לפני תחילתו של חוק תאגידי מים וביוב (תיקון), התשס"ד-2004.

הוראות מעבר לענין מינויים

  1.   המינויים וההסמכה הראשונים לפי חוק זה ייעשו במועדים כמפורט להלן:

(1)   מינוי חברי מועצת הרשות כאמור בסעיף 82(ב)(2) ו-(3) – בתוך 60 ימים מן היום שבו אושרה לראשונה הקמת חברה לפי סעיף 5 או אושרה לראשונה החלת החוק על חברה לפי סעיף 149(ג), לפי המוקדם;

(2)   מינוי מנהל הרשות כאמור בסעיף 92 – בכל עת החל ביום פרסומו של חוק זה ועד ליום מינוי שאר חברי המועצה כאמור בפסקה (1);

(3)   הסמכת הממונה כאמור בסעיף 110 – בתוך 60 ימים מיום פרסומו של חוק זה. (תיקון התשס"ב)

  1.   (בוטל).

ביצוע ותקנות (תיקון התשס"ו)

  1.   שר התשתיות הלאומיות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם שר הפנים ושר האוצר, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו למעט בענינים שבהם מוסמכים מועצת הרשות או הממונה, לפי חוק זה, לקבוע כללים.

חובת התקנת תקנות

  1.   תקנות ראשונות לפי סעיף 146 יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתוך ששה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.

פרסום

  1.   חוק זה יפורסם ברשומות בתוך 30 יום מיום קבלתו בכנסת.
  אריאל שרון   אליהו ישי
  ראש הממשלה   שר הפנים
משה קצב   אברהם בורג  
נשיא המדינה   יושב ראש הכנסת  

 

 

  1.   ס"ח 1802, התשס"א (31.7.2001), עמ' 454.

תיקונים:   ס"ח 1831, התשס"ב (17.2.2002), עמ' 172;

ס"ח 1883, התשס"ג (29.12.2002), עמ' 205;

ס"ח 1956, התשס"ד (11.8.2004), עמ' 517;

ס"ח 2057, התשס"ו (15.6.2006), עמ' 344;

ס"ח 2077, התשס"ז (11.1.2007), עמ' 77. הצ"ח – ממשלה 260, התשס"ז, עמ' 16;

ס"ח 2203, התשס"ט (23.7.2009), עמ' 221. הצ"ח – ממשלה 436, התשס"ט, עמ' 348.

  1.   חוק ההסדרים לשנת 2006 הכניס תיקון לס"ק 9(ד) לאמור: במקום "מסמכויותיו של נציב המים" יבוא: "מסמכויותיהם של מנהל הרשות הממשלתית ומועצת הרשות הממשלתית". חוק ההסדרים לשנת 2007 ביטל תיקון זה כך שהוחזרה הסמכות לנציב המים, דבר העומד לכאורה בסתירה למכלול התיקונים שהוכנסו בחוק המים ובחוקים הקשורים אליו ואשר ביטלו את התואר "נציב המים".