image_pdfimage_print
וע 16810-04/10 נדב מועלם נ' מנהל מס שבח חיפה

לא אחת אנו נתקלים במקרים שבהם הורים מבקשים לתן לילדיהם כספים לצורך רכישת דירה וזאת לאור הקושי שלהם לרכוש דירה בכוחות עצמם. ברם, לעיתים מתן כספים אלו יכול דווקא לפגוע בילדים ונבהיר מדוע.

סעיף 49 ו לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) תשכ"ג 1963 דן בנושא פטור ממס שבח במקרה של מתנה בין קרובים. סעיף זה מסייג את הפטור מתשלום מס השבח לאותם מקרים שבהם מוכר הדירה המתין את תקופת הצינון בין מתן המתנה לבין המכירה (תקופה שיכולה לנוע בין שנה אחת לארבע שנים).

השאלה שמתעוררת הינה מה דינם של אותם מקרים שבהם מוכר הדירה קיבל במתנה/ הלוואה מהוריו כספים לצורך רכישת הדירה, האם גם אז בבואו למכור את הדירה שנרכשה מכספים אלו עליו להמתין את תקופת הצינון או שמא סייג זה אינו חל.

שאלה זו עלתה לדיון לאחרונה בעניין "נדב מועלם" שבו ניתנו לנישום כספים ע"י הוריו לצורך רכישת הדירה והלה ביקש למכור את הדירה בטרם חלפה תקופת הצינון הנקובה בסעיף 49 ו' לחוק. עמדת מנהל מס שבח היתה כי מאחר ומדובר בכספים שניתנו במתנה ומאחר ותקופת הצינון טרם חלפה, יש חבות במס שבח. מאידך טען הבן -הנישום כי מאחר ומדובר בהלוואה, והראיה כי הוא השיב להוריו חלק מהכספים עוד בטרם המכירה, אין חבות בתשלום מס השבח.

ועדת הערר, לאחר ששוכנעה מחומר הראיות כי אכן מדובר בהלוואה, ומאחר ולא עלה בידי מנהל מס שבח להוכיח אחרת, קבעה כי הנישום פטור מתשלום מס השבח. נציין כי במקרים אחרים שבהם לא עלה בידי הנישום להוכיח כי מדובר בהלוואה ו/או הוכח כי מדובר בהלוואה פיקטיבית, הוא חויב לשלם את מס השבח.

לסיכום: הורים, הרצון לסייע בידי הילדים הינו מבורך אך יש לעשותו בשום שכל שמא לא יימצא המברך מקלל.